נהיגה בשכרות מינימאלית

יש לזכור כי השפעת האלכוהול היא אינדיבידואלית אך החוק קובע רף מינימאלי לקביעת שכרות.

בדיקת דם ומכשיר הינשוף הם אלו שקובעים מהו אחוז ריכוז האלכוהול בגופו של אדם נבדק. המחוקק קבע רף מינימאלי לפיו ניתן יהיה להחליט מי הוא נהג שיכור ומי נוהג על פי המותר. השאלה שעולה היא האם יש כלל התחשבות במי שנמצא שיכור אך קרוב מאוד לרף התחתון.

מהי כמות האלכוהול המותרת

המחוקק קבע את ריכוז כמויות האלכוהול אשר יהוו את הרף התחתון לצריכת אלכוהול מותרת בעת נהיגה:

א. בבדיקת דם – הרף התחתון הוא ריכוז של 50 מיליגרם אלכוהול ל- 100 מיליליטר דם .

ב. בבדיקת נשיפה – באמצעות מכשיר הינשוף, הרף התחתון הוא ריכוז של 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.

חשוב כמובן לדעת מהו זמן הבדיקה, כשכן ידוע שכמות האלכוהול בדם יורדת ככל שמתרחקים מרגע השתייה עצמה. כמו כן אכילת מאכלים או שתייה של משקאות שאינן אלכוהוליים ישפיעו על ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד ספי גבאי


חשוב לציין כי נהג אשר יסרב לעבור בדיקת שכרות ייחשב כמי שביצע את עבירת הנהיגה בשכרות ועונשו יהיה זהה לנהג אשר הסכים לבצע את הבדיקה ונמצא כי ריכוז האלכוהול בדמו גבוה מן המותר.

מאמרים פופולריים נוספים:נהיגה בשכרות זיכוינהיגה בשכרות פסילה ◄ בדיקת שכרות

ענישה בגין נהיגה בשכרות

המחוקק שם לו למטרה להביא להפחתה בתאונות דרכים ועל קבע בחוק תנאים מקלים כדי לבצע בדיקת שכרות אצל נהגים. בעבר דרש החוק גם חשד סביר לביצוע עבירה של נהיגה בשכרות אך כיום אין כל צורך בחשד ושוטר יכול לעכב כל נהג ולדרוש ממנו לבצע בדיקת שכרות, באופן רנדומאלי לחלוטין וללא כל סיבה מסויימת.

פקודת התעבורה קובעת עונש מינימאלי אשר יוטל על נהג שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות. החוק קובע עונש של פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של לפחות 24 חודשים, בנוסף לקנס כספי ופסילת רישיון נהיגה על תנאי. יש לזכור כי החוק מאפשר לבית המשפט שיקול דעת רק במקרים מיוחדים אשר אותם יאלץ בית המשפט לפרט בפסק הדין, כדי להטיל עונש מופחת מזה הקובע בחוק.

נהיגה בשכרות – הרף המינימאלי

ס' 39(א) לפקודת התעבורה קובע כי לבית המשפט יש שיקול דעת צר ביותר כדי לחרוג מעונש המינימום שקבע המחוקק. על בית המשפט למצוא נסיבות מיוחדות, ועליו לפרט אותם בפסק הדין, כדי להקל בעונשו של נהג שנתפס נוהג בשכרות.

נתונים המצביעים על רף שכרות מינימאלי בצירוף נסיבות נוספות, יכולים להיות שיקול להפחתה בעונש הפסילה, אך יש לזכור כי בתי המשפט כן נוטים להחמיר עם הנוהגים בשכרות ומטילים את העונשים במלואם שכן הטלת עונשים הפוחתים מן הרף המינימאלי שקבע המחוקק, יחמיצו בעצם את מטרת הסעיף – הפחתת תאונות הדרכים והרתעת הנהגים מלנהוג בשכרות.

ניתן להבין את רוח הדברים בפסק דין של בית המשפט העליון ברע"פ 6418\07 כהן נ' מדינת ישראל, קבע כי "נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה".

עו"ד סיני:  "אי אפשר בלי רישיון נהיגה! לכן אני נלחמת עבור כל לקוח שלי, בין אם מדובר בעבירת תעבורה קלה או חמורה. מניסיוני, כשנאשמים בעבירות תעבורה דואגים לייצוג משפטי, הם זוכים בדרך כלל לתוצאה הרבה יותר טובה עבורם".

עו"ד מיכל סיני מייצגת בהצלחה כ 10 שנים, נאשמים בעבירות תעבורה. בעלת ניסיון רב בניהול תיקים בבתי המשפט בתעבורה וכן בניהול משא ומתן מול התביעה המשטרתית. ליצירת קשר עם עו"ד מיכל סיני – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד ספי גבאי





אין באמור לעיל ובאתר נהיגה בשכרות משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר נהיגה בשכרות לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר נהיגה בשכרות עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד מיכל סיני

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה




פרטי יצירת קשר:

עו"ד מיכל סיני
רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה ב'
ת"א 6777886

טלפון: 03-6001112


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112


מידע חשוב נוסף