נוטריון – עורך דין בעל ניסיון?

סעיף 2 לחוק הנוטריונים קובע כי אחד התנאים לכשירות כהונה כנוטריון הוא וותק של 10 שנים לפחות בעריכת דין. עד לשנת 2002, עמדה דרישת הוותק על 15 שנה, כאשר בהצעת החוק, הופיעה דרישה של 20 שנה.

מטרתה של דרישת הוותק, על פי הצעת חוק הנוטריונים, הייתה לייחד את מקצוע הנוטריון למשפטנים וותיקים, אשר מבקשים לפרוש ממקצוע עריכת הדין. אילו הצעת החוק הייתה יוצאת לפועל, הרי שמטבע הדברים, היה מקצוע נוטריון משוריין לאוכלוסייה המבוגרת בלבד של עורכי דין, לאור דרישת וותק של 20 שנה.

אולם, חוק הנוטריונים קבע כי הוותק הנדרש לכהונה כנוטריון יהיה 15 שנה. סטייה זו מהצעת החוק המקורית, מלמדת כי מגמת המחוקק אינה מבקשת לייחד את מקצוע נוטריון לעורכי דין וותיקים בלבד אלא לאפשר למספר רב של משפטנים להיות נוטריונים.

תיקון מספר 9 לחוק שינה את המצב וקבע כי דרישת הוותק היא 10 שנים בלבד. משמעותו הישירה של שינוי זה בחוק הייתה עלייה ברורה במספרם של הנוטריונים.

האם תיקון מספר 9 הזיק למעמדו של מוסד הנוטריון? מהו המונח נוטריון ציבורי ונוטריון למסמכי חוץ? כיצד השפיעה דרישת הוותק על הסמכות לביצוע תרגום נוטריוני?

על תיקון מספר 9

תיקון מספר 9 לחוק הנוטריונים, שינה את דרישת הוותק וקבע כי עורך דין בעל 10 שנות ניסיון בעריכת דין, יכול להיות נוטריון.

האם תיקון מספר 9 פגע במעמדו של הנוטריון בישראל?

כוחה של החתימה הנוטריונית הוא רב שכן מסמך נוטריוני משמש כראייה בלתי ניתנת לסתירה. לפיכך, ישנה חשיבות גדולה כי נוטריונים יבצעו עבודתם בדקדקנות ובמקצועיות מלאה. לשם כך, נדרשת מומחיות ובקיאות בעבודה הנוטריונית. על כך, אין מחלוקת אולם, יש הטוענים כי וותק של 10 שנים בלבד בעריכת דין, אינו מספק את המקצועיות הנדרשת.

הטענה היא כי אילו דרישת הוותק הייתה 20 שנה, הרי שמקצוע נוטריון היה נותר נחלתם של משפטנים מבוגרים בלבד, עתירי ניסיון, אשר היו עוסקים אך ורק בעבודה הנוטריונית ולפיכך, רוכשים מיומנות ומומחיות בנושא זה.

לצד עמדה זו, ישנה טענה כי וותק רצוף של 10 שנים בעריכת דין, מקנה למועמד לכהונה נוטריונית, את כל הניסיון והידע הדרושים.

הדיון על שנות הוותק, מפספס, ככל הנראה, את העיקר והוא בדיקת ניסיונו המקצועי של המועמד שהרי יכול אדם לעסוק 10 שנים בעריכת דין באופן מלא, תוך צבירת ניסיון אמיתי אך מאידך, יכול גם אדם לעסוק 15 שנה בעריכת דין, אך באופן אקראי ושולי בלבד.

אין זה בכדי כי ועדת הרישיונות, בוחנת את ניסיונו הממשי של המועמד בעריכת דין ודוחה בקשות לקבלת רישיון נוטריון, היכן שעיסוקו של המועמד בעריכת דין, לא היה עיסוקו העיקרי.

נוטריון חוץ ונוטריון ציבורי

עד לחקיקת חוק הנוטריונים, הייתה הבחנה ברורה בדין הישראלי בין הנוטריון הציבורי אשר היה אחראי על אישור מסמכים משפטיים לשימוש בישראל, לבין נוטריון למסמכי חוץ.

לקראת חקיקת חוק הנוטריונים נתקבלה התובנה כי הפרדה זו מיותרת והוחלט לאחד את כל הסמכויות לתפקיד נוטריון אחד.

איחוד התפקידים נועד לאפשר לנוטריון להתמקצע בכל הפעולות הנוטריוניות ועל כן, ניתנו לו בחוק הנוטריונים, כל הסמכויות הנוטריונית.

כל נוטריון יכול לבחור, על פי שיקול דעתו, האם להציע לציבור את כל השירותים הנוטריונים או מקצתם. הדבר מאפשר לנוטריונים לבצע פעולה נוטריונית רק כאשר הם בקיאים בה ויודעים לבצעה כראוי.

תרגום נוטריוני

מספרם של הנוטריונים בישראל הוא רב. נשאלת השאלה האם יש בכך פסול. כפי שישנה מחלוקת לגבי משמעות מספרם של עורכי הדין בארץ, ישנה גם מחלוקת לגבי המשמעות של מספרם ההולך וגדל של נוטריונים בישראל.

בכל הנוגע אל תרגום נוטריוני, מספר רב של נוטריונים, הוא יתרון גדול. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי ישנו צורך בנוטריונים דוברי שפות. תרגום נוטריוני מאנגלית או ספרדית, אינו מהווה בעיה אך היות שישראל היא מדינה של קיבוץ גלויות, ישנה דרישה לשירות של תרגום נוטריוני בשפות אחרות, פחות נפוצות.

ככל שמספרם של הנוטריונים גדל, כך גדל מאגר השפות וניתן לספק שירות רחב יותר של תרגום נוטריוני לציבור.

מהו תרגום נוטריוני?

1. תוקפו של מסמך משפטי – קבלתו של מסמך משפטי זר בישראל או להפך, דורש לרוב את תרגומו הנוטריוני לשפה המדוברת.

2. נוטריון מתרגם – תרגום נוטריוני יכול שיבוצע על ידי נוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר.

3. אישור נכונות תרגום – כאשר הנוטריון אינו מתרגם את המסמך המשפטי בעצמו, הוא מפנה את התרגום לאדם אחר והוא מאשר את נכונות התרגום.

4. החתימה הנוטריונית – אין זה משנה אם נוטריון מתרגם את המסמך או שהמסמך מתורגם על ידי אחר. כל שמשנה הוא חתימתו של הנוטריון על גבי המסמך.

נוטריון הוא עורך דין בעל ניסיון. תיקון מספר 9 אשר הפחית את דרישת הוותק מ -15 שנה ל- 10 שנים, לא פגם במעמדו של מוסד הנוטריון והדגש צריך להיות על בחינת ניסיונו התעסוקתי של המועמד, בשנים הללו, כמו גם הכשרה נכונה של הנוטריונים ופיקוח על מלאכתם.

לקריאה נוספת: נוטריון רמת גן.

עו"ד סיני:  "אי אפשר בלי רישיון נהיגה! לכן אני נלחמת עבור כל לקוח שלי, בין אם מדובר בעבירת תעבורה קלה או חמורה. מניסיוני, כשנאשמים בעבירות תעבורה דואגים לייצוג משפטי, הם זוכים בדרך כלל לתוצאה הרבה יותר טובה עבורם".

עו"ד מיכל סיני מייצגת בהצלחה כ 10 שנים, נאשמים בעבירות תעבורה. בעלת ניסיון רב בניהול תיקים בבתי המשפט בתעבורה וכן בניהול משא ומתן מול התביעה המשטרתית. 

פנייה לייעוץ אישי ללא התחייבות



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:מטוס.


אין באמור לעיל ובאתר נהיגה בשכרות משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר נהיגה בשכרות לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר נהיגה בשכרות עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד מיכל סיני

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:בית.




פרטי יצירת קשר:

עו"ד מיכל סיני
רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה ב'
ת"א 6777886

טלפון: 077-9974772


לייעוץ והכוונה חייג:

077-9974772


מידע חשוב נוסף