עמדת ביהמ"ש בקשר לנהיגה בשכרות

בשנים האחרונות התפתחה מגמה דרסטית להחמרה בענישה בעבירות תנועה. מגמה זו הינה חיובית בעיקרה שכן מטרתה היא להלחם בעברייני התנועה ולצמצם עד כמה שניתן את אבדות החיים בכבישים. באופן טבעי וצודק, מגמת ההחמרה כוללת גם את עבירת הנהיגה בשכרות. אין חולק על כך שזוהי אחת העבירות החמורות ביותר, אם לא החמורה ביותר והיא מסכנת את חיינו. המחוקק ביצע שינויים משמעותיים במצב המשפטי של עבירת נהיגה בשכרות וננסה להבין מהי עמדת בית המשפט לגבי שינויים אלו.

השינוי בחוק – ראוי או מוגזם?

המלחמה בקטל בדרכים התבטאה אצל המחוקק במספר דרכים:

1. שינוי המצב המשפטי – טרם ביצוע המהפכה, נהגים הורשעו בעבירה של נהיגה בשכרות בעיקר על סמך התרשמות חיצונית של השוטרים מהם כי הם שיכורים. משנת 95 ואילך משמש מכשיר הינשוף ככלי עיקרי להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות.

2. קביעת עונש מינימוםהמורשע בעבירת נהיגה בשכרות יקבל גזר דין של פסילת רישיון לתקופה של מינימום שנתיים. הסייג לכך נמצא בשיקול הדעת המצומצם שנתן המחוקק לבית המשפט לפיו נסיבות מיוחדות" רשאי בית המשפט לפסול את רישיונו של נהג לתקופה קצרה משנתיים.

האם ראוי כי מכשיר הינשוף ישמש ככלי עיקרי להרשעת נהגים משלא הוכחה מהימנותו ולצד שאלה זו עומדת גם השאלה האם לא ראוי היה להותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר?

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד ספי גבאי


מאמרים פופולריים נוספים: ◄ נהיגה בשכרות עונש ◄ איך לעבור בדיקת ינשוף ◄ נהיגה בשכרות פסילה

שיקול דעת לבית המשפט – האם באמת?

המחוקק אמנם הותיר בחוק פתח קטן וצר לשיקול דעת של בית המשפט. במסגרתו יכולים בתי המשפט לגזור פסילת רישיון לתקופה שקצרה משנתיים ב"נסיבות מיוחדות". אין ספק שהמשמעות הלכה למעשה היא שלבית המשפט אין כמעט כל שיקול דעת בעניין העונש שכן לשון החוק איננה מאפשרת לבית המשפט לעשות הבחנה בין נהגים שונים ומקרים שונים אלא במקרים חריגים ונדירים בלבד, קרי "נסיבות מיוחדות", להקל בעונשו של הנאשם. האם לא היה נכון יותר ומתאים יותר להותיר לבית המשפט מרחב תמרון גדול יותר? מדוע לא מצא המחוקק לנכון לעשות כל הבחנה בין עבריין תנועה וותיק עם עבר גדול של עבירות לבין נהג ללא עבר כלל?

עמדתם של בתי המשפט

בתי המשפט לא קיבלו כאמור שיקול דעת מספק להבחנה בין מקרים שונים. ייתכן שבשל כך, בחרו בתי המשפט ככל הנראה, לנקוט בגישה התומכת בשינוי החקיקתי המעט קיצוני והם אינם עושים שימוש רב בשיקול הדעת שנתן להם המחוקק, מצומצם ככל שיהיה. בפסקי דין רבים בהם ישבו בתי המשפט כערכאת ערעור נאמר שוב ושוב כי לא נמצאה הצדקה לסטייה מרף הענישה המינימאלי. עמדה זו מובנת לאור העובדה כי החוק במתכונתו הנוכחית איננו מאפשר לעשות הבחנה בין סוגי מקרים במסגרת שיקול דעת מצומצם כל כך. בוודאי שלא ניתן תחת "נסיבות מיוחדות" לכלול את כמות המקרים שייתכן והייתה ראויה להקלה בעונש.

לטעמי, במידה והמחוקק היה נמנע מקביעת עונש מינימאלי והיה מאפשר טווח רחב יותר של פעולה לבתי המשפט או אז היינו רואים טוב יותר את פני הצדק היות שבמקרה כזה היה מתאפשר לבתי המשפט להחמיר בעונשו של חד ולהקל בעונשו של אחר, מקום שהיה ראוי לעשות כן.

עו"ד סיני:  "אי אפשר בלי רישיון נהיגה! לכן אני נלחמת עבור כל לקוח שלי, בין אם מדובר בעבירת תעבורה קלה או חמורה. מניסיוני, כשנאשמים בעבירות תעבורה דואגים לייצוג משפטי, הם זוכים בדרך כלל לתוצאה הרבה יותר טובה עבורם".

עו"ד מיכל סיני מייצגת בהצלחה כ 10 שנים, נאשמים בעבירות תעבורה. בעלת ניסיון רב בניהול תיקים בבתי המשפט בתעבורה וכן בניהול משא ומתן מול התביעה המשטרתית. ליצירת קשר עם עו"ד מיכל סיני – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד ספי גבאי





אין באמור לעיל ובאתר נהיגה בשכרות משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר נהיגה בשכרות לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר נהיגה בשכרות עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד מיכל סיני

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה




פרטי יצירת קשר:

עו"ד מיכל סיני
רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה ב'
ת"א 6777886

טלפון: 03-6001112


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112


מידע חשוב נוסף