שוטר עצר אותך בגין נהיגה בשכרות?

מתי שוטר יכול לבקש ממך לצאת מהרכב, ולצעוד בקו ישר?

מהי בדיקת שכרות תקינה?

מהו מכשיר הינשוף?

הינשוף הוא מכשיר אשר בעזרתו בודקת המשטרה את רמת השכרות אצל נהגים אשר יש חשד לכך שנהגו תוך השפעת שכרות או חומרים מסוכנים. מטרת המכשיר לבדוק את רמת האלכוהול בנשימתו של הנהג.

איך מתמודדים עם הזמנה למשפט בגין נהיגה בשכרות?

החוק קובע שכל נהג שהוכח שביצע עבירה של נהיגה בשכרות, יישלל רישיון הנהיגה שלו למשך שנתיים, גם אם לא ביצע עבירות אחרות בנוסף. החוק אף קובע כי נהג שזוהי כבר עבירת הנהיגה בשכרות השנייה שלו – יורשע בעונש שלא יפחת מארבע שנים.

מטרת החוק היא כמובן להוקיע את התופעה המסוכנת שגובה קורבנות יקרים מדי יום, אם בנפש, אם בגוף ואם ברכוש. בתי המשפט לא מרחמים במקרים של נהיגה בשכרות ומטילים עונשים חמורים על הנהגים, ולו רק כדי להרתיע את הציבור כולו מנהיגה בשכרות (למרות שהחוק מאפשר לקצר את תקופת המינימום של שנתיים במקרים חריגים).

האם לשוטר שעוצר אדם בגין נהיגה בשכרות יש חובות מסוימות?

התשובה לכך חיובית. שוטר שעוצר אדם בגין נהיגה בשכרות ומבקש ממנו לבצע בדיקת שכרות, חייב לומר לו מהי מטרת הבדיקה, ומה תהיינה ההשלכות המשפטיות אם יסרב לבצע אותה. אם השוטר לא עושה זאת, הנהג יכול לסרב לבצע בדיקת שכרות.

האם ההשלכות של סירוב ביצוע בדיקת שכרות נוגעות לנהג עצמו בלבד?

לא בהכרח. לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, דין ממונה על רכב שמסרב לבצע בדיקת שכרות, זהה לדין נהג שמסרב לכך. בהמשך קובעת פקודת התעבורה ש"ממונה על רכב" יכול להיות מורה לנהיגה, כאשר תלמידו הוא הנוהג ברכב, או אדם המשמש כמלווה, כאשר הנוהג ברכב הוא נהג חדש שעל פי החוק, זקוק למלווה.

האם נשיפה חלשה מהווה סירוב לבצע בדיקת שכרות?

כן. כאשר הנשיפה החלשה, מכשיר הינשוף מזהה בעיית נשיפה והדבר מוביל למסקנה שהנהג הכשיל בכוונה את בדיקת השכרות. נקודת ההנחה היא שהוא עשה זאת מכיוון שיש לו מה להסתיר, ולכן הדבר נחשב לסירוב לבצע בדיקת שכרות. יש לציין, שאם הנהג חולה באסטמה או בכל מחלת ריאות אחרת, נשיפה חלשה יכולה שלא להיחשב לסירוב לבצע בדיקת שכרות, אך על הנהג להוכיח שהוא אכן חולה במחלה שגרמה לנשיפתו להיות חלשה.

האם בדיקת שכרות צריכה להיערך תחת תנאים מסוימים?

בהחלט כן. יש לערוך בדיקת שכרות רק במקום שאין בו אדי עשן סיגריות ו/או אדי אלכוהול. כמו כן, הנהג יכול לתעד ובפרט לצלם במכשיר הטלפון הנייד שלו את כל האירוע מרגע ששוטר עצר אותו ועד לשחרורו.

האם נהיגה בשכרות יכולה לגרום למאסר?

התשובה היא כן. אם אדם נתפס נוהג בשכרות שלא בפעם הראשונה, מבקשת המדינה לגזור עליו מאסר בפועל. אם כמות האלכוהול שמצויה בגופו של הנהג היא פי 2.5 או יותר מהמותר, המדינה מתעקשת לגזור עליו מאסר בפועל.

לאילו שיקולים צריך בית המשפט להתייחס כשהוא קובע עונש על נהיגה בשכרות?

כדי לקבוע עונש על נהיגה בשכרות, צריך בית המשפט להתייחס הן לפקודת התעבורה והן למספר שיקולים נוספים, שלעתים יכולים לאלצו לסטות מעונש פסילת המינימום שבפקודת התעבורה – למשל אם מדובר במקרה ראשון של נהיגה בשכרות וביומיום הנהג תורם רבות לקהילה, או אם אין לנהג בעיות עבר תעבורתיות והרכב משמש אותו לפרנסתו. הנטייה להתחשב בנסיבות אלה גוברת כאשר בנוסף אליהן, מינון האלכוהול שנמצא בגוף הנהג הוא נמוך יחסית.

איך אפשר לדעת אם נהיגה נעשית בשכרות?

גם אם נהג לא נוסע באופן שמסכן את הדרך ואת יתר המשתמשים בה, ואין כל חשד שהוא נוהג בשכרות, לשוטר יש סמכות לעצור אותו ולבקש ממנו לבצע בדיקת שכרות. כאמור, השוטר חייב להסביר לנהג למה הוא מבקש ממנו לבצע את הבדיקה, ומה תהיינה ההשלכות המשפטיות אם לא יבצע אותה. בבדיקת השכרות, הנהג נושף, מעומק ריאותיו, לתוך יחידות המדידה שבמכשיר ה"ינשוף". אם מתקבל בבדיקה ערך שגבוה מ-240 מיקרוגרם ביחס לליטר אוויר – נקבע כי הנהג נהג בשכרות.

האם לזהות הנהג יש השפעה בקביעה האם נהג בשכרות?

התשובה לכך חיובית. החוק מבחין באופן ברור בין נהגים צעירים (נהגים בני פחות מ-24) לבין נהגים שאינם כאלה. נהג צעיר נחשב למי שנהג בשכרות אם כמות האלכוהול שבגופו עולה על 50 מיקרוגרם ביחס לליטר אוויר, ולרוב נהג שאינו צעיר נחשב למי שנהג בשכרות, אם כמות האלכוהול שבגופו עולה על 240 מיקרוגרם ביחס לליטר אוויר.
עם זאת, יש להבהיר שכמות האלכוהול המותרת לא תלויה רק בגיל הנהג, אלא גם בזמן שהוא מחזיק ברישיון נהיגה. כך, נהג חדש (נהג שקיבל את רישיון הנהיגה שלו לפני פחות משנתיים) נחשב למי שנהג בשכרות אם כמות האלכוהול שבגופו עולה על 50 מיקרוגרם ביחס לליטר אוויר – בדיוק כמו נהג צעיר – גם אם כבר מלאו לו 24 שנים.

האם לסוג הרכב יש השפעה בקביעה האם הנהיגה בו נעשתה בשכרות?

התשובה היא כן. נהג יכול לנהוג ברכב פרטי כשבגופו כמות אלכוהול שאינה עולה על 240 מיקרוגרם ביחס לליטר אוויר (כל עוד הוא לא נהג חדש ולא נהג צעיר). לעומת זאת, כשהרכב הוא רכב ציבורי (מונית, אוטובוס וכדומה), בגופו של הנהג לא יכולה להיות כמות אלכוהול שעולה על 50 מיקרוגרם ביחס לליטר אוויר, ללא קשר לגילו ולזמן שהוא מחזיק ברישיון נהיגה.

עד כמה בדיקת שכרות היא בדיקה אמינה?

בדיקת שכרות נחשבת לבדיקה אמינה, שכן שימוש במכשיר ינשוף כרוך באישור של שר הבריאות, לאחר שזה מתייעץ עם שר התחבורה. ואולם, לא תמיד הבדיקה היא מדויקת – למשל, במקרים שבהם הנשיפה למכשיר הינשוף היא חלשה. עם זאת, במקרים כאלה, המכשיר מזהה, כאמור, שיש בעיית נשיפה, מה שמוביל להנחה שהנהג הכשיל את בדיקת השכרות במכוון, ולכן הוא נחשב למי שמסרב לבצע בדיקת שכרות, ולפיכך דינו כדין מי שנהג בשכרות. זאת, כל עוד הנהג לא טוען ומוכיח שנשיפתו חלשה עקב העובדה שהוא חולה באסטמה או במחלה ריאתית אחרת.

האם ישנן בדיקות שכרות נוספות מלבד בדיקת ינשוף?

כן, ניתן לדעת אם אדם נהג בשכרות גם באמצעות בדיקת דם, אך שוטר לא יכול לערוך בדיקה זו. הבדיקה חייבת להיעשות על ידי רופא מוסמך. בדרך כלל, המשטרה דורשת ביצוע בדיקת דם, ולא מסתפקת בבדיקת ינשוף, כאשר הנהג לא רק נהג תחת השפעת אלכוהול לכאורה, אלא גם היה מעורב בתאונת דרכים.

האם לאדם החשוד בנהיגה בשכרות יש זכות להיוועץ בעורך דין?

בהחלט כן. למעשה, הנהג יכול להיוועץ בעורך דין עוד לפני שהוא מבצע את בדיקת השכרות. עם זאת, נהג לא יכול לסרב לבצע את הבדיקה בטענה שהוא ממתין למענה מעורך דין, והשוטר אינו חייב להמתין לבדיקה עד שהנהג מקבל מענה זה.

כשאדם חשוד בנהיגה בשכרות, אפילו חשוב שיוועץ בעורך דין. לא זו אף זו, אחת מחובותיו של השוטר היא להודיע לנהג שיש לו זכות להיוועץ בעורך דין באשר למשמעויות המשפטיות של כתב האישום, עם קבלתו.

חשוב שעורך הדין יהיה כזה שעוסק רק בתחום התעבורה. עורך דין שכזה יודע, עקב התמחותו המיוחדת ונסיונו הרב, כיצד משטרת ישראל מתנהלת בכל הקשור לנהיגה בשכרות, ולכן הוא יודע כיצד יש לפעול מול גוף זה כדי שההליך המשפטי שכנגד הנהג יסתיים בנזק מינימלי. עורך הדין גם יודע, כמובן, כיצד המשטרה צריכה להתנהל בכל הקשור לנהיגה בשכרות, כך שייתכנו מקרים שבהם הוא יגלה שהמשטרה לא הקפידה על התנהלות תקינה, מה שיכול להוביל לענישה פחות חמורה, או אפילו לזיכוי מוחלט. נהג "מן היישוב", כלומר חסר כל ידע משפטי, לא יכול להיות מודע לפגמים בהתנהלות המשטרה ללא ייעוץ משפטי.