עורך דין נהיגה בשכרות
עורך דין נהיגה בשכרות
פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד מיכל סיני



בדיקת דם לאיתור נהגים שיכורים

החוק במדינת ישראל קובע כי שוטר רשאי לדרוש מנהג לתת לו דגימת דם לשם בדיקה האם מצוי בגופו של הנהג אלכוהול בשני מקרים:

1. חשד סביר – לשוטר יש חשד סביר כי הנהג שיכור.

2. תאונת דרכים – הנהג היה מעורב בתאונת דרכים.

בדיקת דם לאיתור נהגים שיכורים

הסיבה לכך כי קיימים תנאים אלו לשם קיום הסמכות טמונה בעובדה כי המדובר בבדיקה פולשנית ומדינת ישראל חרטה על דגלה כי אין לפגוע בכבודו של אדם, בגופו ובפרטיותו היכן שאין הכרח לעשות זאת. אדם אשר נמצאה בגופו כמות אלכוהול העולה של 50 מיליגרם ב-100 מיליליטר של דם הוא נהג שיכור על פי החוק ויואשם בעבירה של נהיגה בשכרות. המחוקק הציב על נהיגה בשכרות עונש של פסילת רישיון לתקופה של מינימום שנתיים.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

איתור נהיגה בשכרות – שתי הבדיקות

קיימות שתי סוגי בדיקות המאפשרות איתור נהגים שיכורים:

1. בדיקת דם – זוהי בדיקת הדם עליה אנו מדברים כאן כאשר כאמור אנו יכולים להידרש לעשותה רק במקרים בהם התרחשה תאונת דרכים או אם לשוטר יש חשד סביר כי אנחנו נוהגים בשכרות.

2. הינשוף – השימוש במכשיר הינשוף החל בשנת 2005 כאשר מכשיר זה משמש מאז ככלי העיקרי להרשעת נהגים בעבירה של נהיגה בשכרות. זוהי בדיקה במסגרתה בודקים את אחוז האלכוהול בנשיפה שלנו. ביצוע בדיקה זו, בניגוד לביצוע בדיקת דם, יכולה להידרש מאיתנו ללא כל צורך בחשד מסוים לגבינו. נהג נחשב שיכור לפי בדיקה זו, אם רמת האלכוהול אצלו הייתה מעל ל-240 מיקרו-גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

בדיקת שכרות – בכל רגע ובכל מצב

מדיניות ההחמרה שננקטה בשנים האחרונות בכל הנוגע לענישתם של פושעי הדרכים חדרה כמובן גם לעבירת נהיגה בשכרות שהיא ללא ספק אחת העבירות החמורות ביותר, אם לא החמורה ביותר. במסגרת השינויים החקיקתיים שנעשו הפך מכשיר הינשוף לאמצעי ההרשעה הראשי בעבירת נהיגה בשכרות וזאת למרות שטרם הוכחה אמינותו. למחדל חמור זה של אי בדיקת מכשיר הינשוף מצטרפת גם הסמכות שתקינותה שנויה במחלוקת, קרי, הסמכות של שוטרים בישראל לדרוש מנהגים לבצע בדיקת שיכרות באמצעות הינשוף ללא צורך בחשד סביר. סמכות זו שנויה במחלוקת לאור העובדה כי היא חורגת בצורה קיצונית מהעקרונות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר משמעם הגנה על כבודו ופרטיותו של אדם.

האם הסמכות אשר ניתנה לשוטרים לבצע בדיקת שכרות ללא כל צורך בחשד כלשהו הנה לגיטימית לטעמכם? האם ההבחנה בינה ובין בדיקת הדם היא הבחנה נכונה?

אין ספק כי כולנו סובלים מהקטל בדרכים וזוהי תופעה שדורשת עקירה מן השורש. אולם אנו חיים בעולם הדורש איזונים כאשר לפנינו שני עניינים שאינם בהכרח יושבים בכפיפה אחת זה עם זה. לצד המטרה החשובה מעין כמוה להילחם בעבריינות התנועה, צריכים גם להישמר בחברתנו העקרונות עליהם חיינו מושתתים כמו כבודו של האדם. האם עצם העובדה כי בדיקת ינשוף איננה חודרנית ופולשנית כמו בדיקת דם מצדיקה את עשייתה ללא כל צורך בחשד סביר כלפי הנהגים בכביש?

באותה ההזדמנות נשאל גם את השאלה האם הקביעה בחוק לעונש של פסילת רישיון למינימום שנתיים בגין עבירה של נהיגה בשכרות הינה קביעה הוגנת וראויה או שמא טוב יותר היה לו היה המחוקק מאפשר לבתי המשפט קצת יותר מרחב מחיה בעניין הזה במסגרתו היה בית המשפט יכול להבחין בין סוגי נהגים שונים ובין מקרים שונים של נהיגה בשכרות.

אין באמור לעיל ובאתר נהיגה בשכרות משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר נהיגה בשכרות לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר נהיגה בשכרות עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

לייעוץ והכוונה חייג: 077-9974772
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף