הינשוף מוגדר בתקנות המשטרה כך: "מכשיר תקני לבדיקת אוויר נשוף מסוג…. השימוש במכשיר אושר, כמתחייב בדין, על ידי שר התחבורה, בהסכמת שר הבריאות והוא נושא תו תקן ישראלי".
מה חשוב לדעת על בדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף? האם מותר לסרב לבדיקה זו? האם ניתן לערער עליה? מהם שלושת הדברים שאתם חייבים לדעת?
1. בדיקת ינשוף – האם ניתן לסרב לה?
סעיף 64 לפקודת התעבורה מקנה סמכות לשוטר לדרוש מנהג הרכב או הממונה עליו, בדיקת שכרות באמצעות מכשיר הנמצא בשימוש משטרת ישראל ולאפשר לו לקחת דגימה של אוויר נשוף, אף ללא חשד שנעברה עבירה לפי פקודת התעבורה.
כאמור, השוטר חייב להשתמש במכשיר שאושר בידי המשטרה, היינו נשיפון או ינשוף.
- נהג החשוד בנהיגה בשכרות אינו יכול לסרב לבצע בדיקת ינשוף. נהג המסרב לבדיקת הינשוף, רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה.
- אם סרב הנהג לבדיקת הנשיפה, מותר לו לחזור בו מסירובו במהלך חמש הדקות הבאות. לאחר אותן חמש דקות, אם לא חזר בו הנהג מסירובו, הרי שהוא מואשם בעבירת נהיגה בשכרות.
- הכשלת? אתה אשם! אם הנהג הנבדק מנסה להכשיל את בדיקת השכרות באמצעים שונים כמו צורת נשיפה מוטעית, אינו אוטם את המכשיר או שאינו מבצע את הוראות השוטר, הרי שהשוטר רושם את התנהגות הנהג, מציין כי הנהג הכשיל בכוונה את הבדיקה, והתוצאה היא – הנהג מואשם בנהיגה בשכרות.
- לעומת הסירוב לבדיקת שכרות באמצעות ינשוף שכמוה כהודאה באשמת נהיגה בשכרות, הרי שסירוב להיבדק בנשיפון, שהוא כלי אינדיקטיבי לאיתור אלכוהול בדם, אינו נחשב כהודאה בנהיגה בשכרות, ואינו ראיה קבילה בבית המשפט. סירוב כזה בדרך כלל מוביל לדרישה להיבדק באמצעות מכשיר הינשוף. לפי הפסיקה, בדיקת נשיפון שיצאה חיובית, יש בה כדי לבסס חשד סביר להיותו של אדם – שיכור.
2. נכשלתי בבדיקת הינשוף. איך אוכל לערער על התוצאה?
מכשיר הינשוף מקובל בבתי המשפט ככלי אמין לבדיקת שכרות ועליו מתבססות הרשעות רבות של נהיגה בשכרות, שהיא אחת העבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה.
האם ניתן לערער על תוצאות בדיקת הינשוף?
- את בדיקת הינשוף אסור לערוך בטרם חלפו 15 דקות לפחות מרגע שהשוטר עצר את הרכב – אי עמידה של השוטר בלוחות הזמנים הקבועים, יכולה לשמש בסיס לערעור על ההרשעה המסתמכת על בדיקת הינשוף.
- אם הנהג מסרב לבדיקת המאפיינים הסביבתיים וכן מסרב לבדיקת הנשיפון, הרי שבמקרה שיימצא ליקוי במהלך בדיקת השכרות באמצעות הינשוף, ניתן יהיה להביא לפסילת ההרשעה כיוון שהיא נסמכת אך ורק על בדיקת הינשוף וללא כל ראיה אחרת.
- על השוטר הבודק לפעול עפ"י הוראות יצרן הינשוף וכן לעמוד בדרישות שהטילה הפסיקה ובהוראות נוהלי המשטרה. אם יוכח שהשוטר לא עמד בכל אלו, יהיה בזה כדי להטיל ספק במהימנות הבדיקה וההרשעה שבאה בעקבותיה. למשל: דו"ח שאינו מפרט את כל הפעולות שביצע השוטר, האזהרות שהזהיר את הנהג וכד' או שהשוטר לא הקפיד להחליף את פיית המכשיר או לא כייל אותו בתחילת המשמרת. ככל שהכשלים יהיו חמורים יותר, הרי שהסיכוי להמתקת העבירה או אף למחיקתה כליל, גדול יותר.
- רמת האלכוהול האסורה בחוק היא 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. בפועל, רוב בתי המשפט אינם מרשיעים בתוצאה שהיא פחות מ-290 מיקרוגרם, כיוון שלמכשיר הינשוף יש סטיית תקן של כ-18%. לכן נהג המורשע בעבירת שכרות לפי מכשיר הינשוף, טוב שישים לב כי תוצאת הבדיקה נרשמה בבירור ובדייקנות.
3. האם אוכל לבקש "פטור" מבדיקת הינשוף?
במקרים מסוימים שהגיעו לבתי המשפט, טענו נהגים כי סירובם לבצע בדיקת שכרות, נבע ממניעים שמנעו בעדם לבצע את הבדיקה.
האם קיימות סיבות מוצדקות שבעטיין ניתן לסרב לביצוע הבדיקה?
- נהג ביקש פטור מבדיקת הינשוף וטען כי אינו מכניס לפיו דבר שאינו נושא חותמת כשרות. הנהג ביסס את טענתו על חוקי היסוד, ועל כך כי הוא נאלץ לנהוג בניגוד לאמונתו הדתית. טענתו נדחתה.
- נהג ביקש כי פסילת רכבו תבוטל שכן סירובו לבדיקת הינשוף, שהוביל להרשעתו, התבסס על חששו להידבק בנגיף הקורונה עקב מצבו ההיגייני של מכשיר הינשוף. בית המשפט פסק כי אכן ייתכן וחששו מוצדק בנסיבות אלו, אולם הותיר את הפסילה על כנה שכן נמצאו די ראיות לנהיגתו של הנהג תחת שכרות.
- הסיבה היחידה שהוכרה בפסיקה כמצדיקה סירוב להיבדק במכשיר הינשוף, היא קיומה של מחלת אסטמה חריפה המונעת מהחולה לנשוף בעוצמה המתבקשת ועלולה לעוות את תוצאות הבדיקה. כל זאת כמובן רק אם אין ראיות אחרות התומכות בעובדת היותו של הנהג שיכור וכן בהמצאת אסמכתאות רפואיות המצדיקות את טענת הנהג הנאשם.
ובקצרה: למעט במקרים חריגים שקיבלו ביטויים בפסיקה, נהג אינו יכול לסרב לבדיקת ינשוף. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי על השוטר הבודק לעמוד בשורה ארוכה של התניות ומגבלות ע"מ שבדיקתו תתקבל בבית המשפט. כל סטייה מכך, יכולה להוביל להמתקת ההרשעה ואף לפסילתה כליל.