הקטל בדרכים – קשה שלא לתהות איך הגענו למצב הנוראי הזה שבו ישנן כל כך הרבה תאונות דרכים בישראל. חלק גדול מאוד מן התאונות הללו נגרם עקב נהיגה בשכרות אשר היא הסכנה הגדולה מכולן.
נהיגה בשכרות גובה מדי שנה את חייהם של אלו הנוהגים בשכרות ולעיתים חמור מכך, את חייהם של החפים מכל פשע. אין אסון גדול מזה כאשר יהירותו של אדם אחד פוגעת בחייו של אדם אחר. קשה לתפוס שלמרות כל התאונות שקורות כאן, יש עדיין אנשים הנוהגים בשכרות, "להם זה לא יקרה".
נהיגה בשכרות – מגמת ההחמרה
בשנים האחרונות התפתחה מגמה דרסטית להחמרה בענישה בעבירות תנועה. היות שנהיגה בשכרות היא הסכנה האמיתית והגדולה ביותר בדרכים מגמת ההחמרה חלה בראש ובראשונה על עבירת נהיגה בשכרות.
המחוקק ביצע מספר שינויים באשר לעבירת נהיגה בשכרות, נסקור אותם להלן:
1. שינוי המצב המשפטי – עד שנת 95, נהגים הורשעו בעבירה של נהיגה בשכרות בעיקר על סמך התרשמות חיצונית של שוטרים כי הנהגים שיכורים. משנת 95 ואילך משמש מכשיר הינשוף ככלי עיקרי להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות. מעבר לזאת, קבע המחוקק כי שוטר יכול לדרוש מנהג לבצע בדיקת ינשוף ללא הצורך שיהיה לשוטר חשד סביר כי הנהג שיכור.
לעניין מכשיר ינשוף יצוין כי השימוש בו החל טרם הוכחה אמינותו ולמעשה עד עצם היום הזה לא הוכחה באופן מספק מהימנות המכשיר בעוד הוא ממשיך לשמש ככלי לביסוס כתבי אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות.
2. קביעת עונש מינימום – המחוקק קבע על נהיגה בשכרות עונש של פסילת רישיון לתקופה של מינימום שנתיים. הסייג לכך נמצא בשיקול הדעת המצומצם שנתן המחוקק לבית המשפט לפיו "בנסיבות מיוחדות" רשאי בית המשפט לפסול את רישיונו של נהג לתקופה קצרה משנתיים.
השינוי בחקיקה – עושה את העבודה?
נשאלת השאלה האם הצעדים שנקט המחוקק עוזרים לנו לישון יותר בשקט בלילה? נדמה שלצד המטרה הנכספת של צמצום תאונות הדרכים, פגע המחוקק בתחושת הצדק שלנו וכי נעשתה כאן טעות מסוימת בלשון החוק הדורשת תיקון. המחוקק אמנם הותיר בפקודת התעבורה פתח קטן וצר לשיקול דעת של בית המשפט אך ככל הנראה אין זה מספיק.
שיקול הדעת אשר מאפשר לבית המשפט לגזור פסילת רישיון לתקופה שקצרה משנתיים ב"נסיבות מיוחדות" איננו עושה את העבודה במובן זה שראוי היה לעשות הבחנה בין עברייני תנועה מושבעים לבין אנשים אשר הואשמו בנהיגה בשכרות כי הם שתו מעט מאוד מעל הרף המותר.
חוסר נכונותו של המחוקק להשאיר כל מקום ל"בלבול" ברורה. בשם הלחימה בקטל בדרכים עמד מול המחוקק הרצון להרתיע ומגמה זו היא מבורכת אך החיים אינם שחור ולבן ותמיד רצוי להשאיר פתח לגוונים שונים של אפור.
מעבר ללקונה המצויה בפקודת התעבורה לעניין נהיגה בשכרות, ישנה ביקורת על רף האלכוהול המותר. ישנן טענות כי המדובר ברף נמוך מדי אשר בהיותו נמוך כל כך הוא מכניס בגדרו גם אדם אשר שתה כוס קטנה של יין עם ארוחת הערב.
לסיכום נאמר כי הליכה בכיוון אחד נכון וברור של לחימה בתאונות הדרכים איננה פירושה התעלמות מוחלטת מן הדרכים האחרות אשר גם הן חשובות ומובילות אותנו אל מחוז חפצנו.