מה העונשים הצפויים לנאשם בנהיגה בשכרות?

עבירת הנהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות הנפוצות ביותר בדיני התעבורה, ותוצאותיה עלולות להיות קטלניות. לפיכך, טווח הענישה בעבירה זו הוא רחב, ומגיע לעונשי מינימום חמורים ביותר.

מעבר לענישה שמגיעה בתום ההליך המשפטי, הנהג עלול לסבול מסנקציות נוספות במהלך ניהול ההליך ואף לאחר שסיים את תקופת השלילה שהוטלה עליו.

מה קורה כאשר נהג נעצר לבדיקת שכרות?

תקנות התעבורה קובעות שניתן לעצור נהג לבדיקת שכרות באופן אקראי, גם ללא חשד סביר שהוא נוהג בשכרות. לאחר ששוטר עוצר את הנהג, הוא מבצע לו בדיקת נשיפה, הנותנת אינדיקציה ראשונית האם הנהג שיכור, לפי כמות האלכוהול המותרת בתקנות.

עו"ד עודד חן מסביר כי אם הנהג מסרב לבצע את הבדיקה או נכשל בה (קרי, המכשיר מצביע שהנהג שיכור), יש לערוך בדיקות נוספות, הכוללות לרוב את בדיקת המאפיינים המתבצעת בשטח (הבוחנת במבחנים קוגניטיביים האם הנהג שיכור), ובדיקת הינשוף, המתבצעת על ידי שוטר מוסמך בתחנת המשטרה.

במקרים בהם הנהיגה בשכרות גרמה לתאונת דרכים עם נפגעים, לעיתים תתבצע בדיקת דם או שתן, שהן המהימנות ביותר.

מהי כמות האלכוהול המותרת?

נפסק כי נהג שיכור הוא נהג שנמצא בגופו מעל 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (בבדיקת נשיפה), או 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם (בבדיקת דם).

בנוגע לנהג צעיר (נהג מתחת לגיל 24), נהג חדש, נהג ברכב ציבורי (למשל, אוטובוס) או נהג ברכב מסחרי/ברכב עבודה שמשקלם מעל ל-3,500 קילוגרם, נקבע רף חמור יותר, וכל נהג בקטגוריה זו יחשב לשיכור אם ריכוז האלכוהול עולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.

הענישה בגין נהיגה בשכרות

נהג שנתפס נוהג בשכרות והורשע בעבירה זו, דינו שלילת רישיון הנהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים. מדובר בעונש מינימום שלבית המשפט אין שיקול דעת האם להטיל או לא. בנוסף, ניתן להשית קנס משמעותי, נקודות, שלילת רישיון על תנאי ומאסר על תנאי. אם הנהיגה בשכרות הובילה לתאונת דרכים חמורה, ייתכן ויוטל מאסר בפועל.

בנסיבות מיוחדות, ייתכן שבית המשפט יורה על תקופת שלילה קצרה יותר אך מדובר במקרים חריגים, למשל, אם פרנסת האדם תלויה ברישיונו (כנהג מונית) ואין לאדם גיליון תעבורתי.

כאשר אדם נתפס נוהג בשכרות בפעם השנייה בתוך שנה, הענישה מחמירה אף יותר, ועונש המינימום עומד על שלילת הרישיון לארבע שנים. מעבר לכך, במקרים רבים, גם כאשר לא התבצעה תאונת דרכים, התביעה תבקש להטיל מאסר בפועל, נוסף על הענישה הנלוות.

לאחר תום תקופת הפסילה ובשביל לקבל את רישיונם בחזרה, על נהגים שרישיונם נפסל ליותר משנה, לעבור מבדקים של המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים, וכן מבחן עיוני (תיאוריה) ומעשי (טסט). כאשר מדובר בנהג חדש, בנוסף, הוא יאלץ להתחיל מחדש את השנתיים בהם הוא מוגדר ככזה.

הליך הפסילה המנהלית

אם נהג נכשל בבדיקת השכרות, וממצאיה העלו כי אכן היה שיכור בעת הנהיגה, ניתן לפסול את רישיונו באופן מיידי למשך 30 ימים, אף לפני הגשת כתב האישום והרשעה בדין.

זוהי פסילה מנהלית, ובמסגרתה הנהג מזומן לשימוע אצל קצין משטרה, שלושה ימים לאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקה המפלילה. אמנם אין חובה לפסילת הרישיון, ועל הקצין לשקול את סיכויי הגשת כתב אישום כנגד הנהג ונסיבותיו האישיות, אך במרבית המקרים הרישיון אכן נפסל.

מעבר לכך, כאשר הנהיגה בשכרות הובילה לתאונת דרכים שגרמה לנזק לאדם או לרכוש, הפסילה המנהלית יכולה להיות עד 60 ימים. במקרים בהם התבצעה תאונת דרכים קטלנית בה נהרג אדם, זוהי כבר פסילת חובה, שעורכת 90 ימים.

בנוסף, קצין המשטרה רשאי גם להשבית את הרכב בו התקיימה הנהיגה בשכרות, לאחר שערך שימוע לבעל הרכב, למשך 30 ימים. ככל שישנן עלויות אחסנה וגרירה לרכב, ישלם אותן הנהג.

לעיתים מתעורר הצורך לפסול את רישיונו של הנהג למשך תקופה ארוכה אף יותר, לאור המסוכנות התעבורתית הנובעת ממנו (למשל, כאשר נגרמה תאונת דרכים חמורה ביותר או שמדובר בנהג חדש). ואז, לצד ניהול ההליך העיקרי בעבירת הנהיגה בשכרות, מתנהל הליך של שלילת הרישיון עד תום ההליכים. דהיינו, הנאשם עלול לאבד את רישיונו לאורך כל ההליך המשפטי המתנהל כנגדו.

סיום

לאור חומרת עבירת הנהיגה בשכרות, הענישה בגינה כוללת עונש מינימום של פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים, לצד ענישה נלוות. במקרים חמורים או כאשר הנהג כבר הורשע בעבירת הנהיגה בשכרות, ייתכן ויוטל גם מאסר בפועל.

מעבר לכך, הנהג עומד בפני שלילת רישיונו לאורך ההליך המשפטי או חלקו, ואף כאשר הסתיימה תקופת השלילה לאחר ההרשעה, עליו לעבור מבחנים נוספים עד שיקבל את רישיונו בחזרה.