עבירת הנהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה. לפיכך המחוקק, המשטרה ובתי המשפט נלחמים ביד קשה בתופעת הנהיגה בשכרות, כאשר הענישה עליה מחמירה וכוללת עונש מינימום של פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים.
בנוסף, ניתן להטיל בגינה, בין היתר, קנס כספי, מאסר על תנאי, ובמקרים הקשים, למשל, כאשר היו נפגעים בתאונה – גם מאסר בפועל.
ישנם מקרים בהם, בעזרתו של עורך דין מיומן הבקיא בחוקי התעבורה ובפרטי התיק, ניתן יהיה להוביל לזיכוי בעבירת הנהיגה בשכרות.
בכדי להגיע לזיכוי הנכסף, ישנם מספר גורמים אותם ניתן לתקוף, כפי שנציג במאמר.
כיצד ניתן לבסס את עבירת הנהיגה בשכרות?
על פי פקודת התעבורה, נהג שיכור הוא אדם ששותה משקה משכר בעת שהוא נוהג; או אדם שנוהג תחת השפעה של סם אסור או משקה משכר, כאשר ריכוז האלכוהול בגופו הוא מעל המותר בתקנות התעבורה, כפי שעלה בבדיקה.
הבדיקה עליה ניתן לבסס את ההרשעה בעבירת הנהיגה בשכרות, היא בדיקת הינשוף, שהיא בדיקה אמינה ביותר. זאת, כאשר הבדיקה מציגה תוצאה של מעל 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף של הנהג, שזוהי כמות האלכוהול המינימלית המותרת.
אצל נהג צעיר (נהג מתחת לגיל 24), נהג חדש, נהג ברכב ציבורי (למשל, אוטובוס) או נהג שנוהג ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם מעל ל-3,500 קילוגרם, הרף הוא כאשר ריכוז האלכוהול עולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
במקרה בו מכשיר הינשוף הצביע על תוצאה הגבוהה מהמותר בתקנות, נוצרת חזקה כי הנהג שיכור, ונטל ההוכחה להוכיח כי לא נהג שיכור, עובר אליו.
מתי מבצעים את בדיקת הינשוף, ומה קורה כאשר אדם מסרב לבצע אותה?
בדיקת הינשוף, היא בדיקה שיכול לבצע רק שוטר המוסמך לכך, לאחר שהנהג הובא לתחנת המשטרה מכיוון שהתעורר חשד סביר כי הוא נוהג בשכרות. חשד סביר, בין היתר, הוא כישלון בבדיקת הנשיפון שנערכת לנהגים, כאשר שוטרים עוצרים אותם לבדיקת שכרות.
רק כאשר מכשיר הנשיפון מציג תוצאות הגבוהות מהמותר בתקנות, או שהנהג מסרב לבצע את הבדיקה – ניתן לבצע את בדיקת הינשוף.
בבדיקת הינשוף, הנהג נושף לתוך צינור המחובר למכשיר, והתוצאה מוצגת בו בצורה מיידית. כאמור, תוצאת הבדיקה, כאשר היא נערכת כראוי ובהתקיים התנאים הקבועים בחוק (עליהם נרחיב מיד), היא ראיה קבילה בבית המשפט לצורך הרשעה בעבירת הנהיגה בשכרות.
במקרה שנהג מסרב לבצע את בדיקת הינשוף השוטר חייב להסביר לו מה המשמעות המשפטית של הסירוב, והיא – כי על הנהג מוטלת חזקה כי הוא נוהג שיכור, מבלי צורך לבצע שום בדיקה. במילים אחרות, יוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירת הנהיגה בשכרות, והוא צפוי לעונשים בעקבותיה.
נוסיף, כי במקום בדיקת ינשוף, ניתן לבצע גם בדיקת דם או שתן לצורך הרשעה בעבירת הנהיגה בשכרות. עם זאת, בדיקות אלו לרוב מבוצעות לצורך איתור סמים, ולא אלכוהול.
מעבר לכך, רק אדם בעל הכשרה רפואית יכול לבצע בדיקת דם, ולכן שכיחותה נמוכה יותר.
כיצד ניתן להגיע לזיכוי בעבירת הנהיגה בשכרות?
ישנם מספר גורמים אותם ניתן לתקוף על מנת לקעקע את המהימנות של מכשיר הינשוף, או להרים את נטל ההוכחה כי הנהג לא היה שיכור.
- טענות כנגד מכשיר הינשוף: בכדי שניתן יהיה להרשיע אדם על בסיס בדיקת הינשוף, יש לעמוד במספר תנאים, שבניהם: על המכשיר להיות מכויל פעם ב-24 שעות, על הפיה להיות מוחלפת בין מנהג לנהג, יש לבצע שתי בדיקות ולהמתין את הזמן הדרוש בין בדיקה לבדיקה, ועוד. ניתן להוכיח כי בדיקת הינשוף לא עמדה באחד או יותר מתנאים אלו, ולכן יתכן שהתוצאה המוצגת, שגויה.
- טענות כנגד אופן ביצוע הבדיקה: על מנת שהבדיקה תצא תקינה, על השוטר שעיכב את הנהג לבדיקת השכרות להשגיח עליו כי לפני בדיקת הינשוף הוא אינו שותה, אוכל, מעשן או מקיא. כמו כן, עליה להתבצע רק על ידי שוטר בעל הסכמה להשתמש במכשיר. פגמים בהתנהלות השוטרים – יכולים להוביל גם הם לפסילת תוצאות הבדיקה.
- משמעות הסירוב לבצע את הבדיקה לא הוסברה כראוי: כאמור, סירוב הנהג לבצע את בדיקת הינשוף, לאחר שהוסברה לו משמעות הסירוב – שווה לכישלון בבדיקה ולחזקת שכרות. אם השוטר לא הסביר לנהג את המשמעות המשפטית של הסירוב, ניתן להפריך את חזקת השכרות במקרה זה.
- העילה לביצוע בדיקת הינשוף הייתה לא תקינה: כאמור, בדיקת ינשוף ניתן לבצע רק כאשר ישנו חשד סביר לנהיגה בשכרות. אם יתברר כי הסיבה שנערכה לנהג בדיקת הינשוף לא התבססה על חשד סביר ראוי, ניתן לפסול את תוצאותיה. בדומה לכך, ניתן להוכיח כי בדיקת הדם או השתן לא התבססו על חשד סביר (אך לרוב תקיפה של מהימנותן לא תתאפשר, כי מדובר בבדיקות מדויקות ביותר).
סיכום
עבירת הנהיגה בשכרות היא עבירה חמורה ביותר, וכך גם הענישה לצידה. את ההרשעה בה, ניתן להשית על תוצאות בדיקת מכשיר הינשוף, כאשר הוא מראה תוצאות הגבוהות מהמותר בתקנות (290 או 50 מ"ג, תלוי בסוג הנהג).
ישנן מספר עילות על בסיסן ניתן לתקוף את תוצאות בדיקת הינשוף, ובכך להוביל לזיכוי בעבירת הנהיגה בשכרות, למשל: תקיפת הבדיקה עצמה, התנהלות לקויה של השוטרים, ועוד.