עבירת הנהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות השכיחות ביותר – וגם מהחמורות ביותר – בדיני התעבורה.
בדיקות שכרות מתבצעות באופן אקראי במחסומים משטרתיים המוצבים בכבישי הארץ. אלו, לרוב, מוצבים בסמוך למקומות בילוי בהם הסבירות לשתות אלכוהול, ולאחר מכן לנהוג, הינה גבוהה.
מיהו נהג שיכור?
נהג שיכור הוא נהג שנמצא בגופו מעל 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (בבדיקת נשיפה), או 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם (בבדיקת דם).
בנוגע לנהג צעיר (נהג מתחת לגיל 24), נהג חדש, נהג ברכב ציבורי (למשל, אוטובוס) או נהג שנוהג ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הוא מעל ל-3,500 קילוגרם, בתקנות התעבורה נקבע רף שונה וחמור יותר לשכרות. כל נהג בקטגוריה זו יחשב לשיכור אם ריכוז האלכוהול עולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. בבדיקת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.
מהן סוגי בדיקות השכרות?
שוטר, גם ללא חשד סביר מצידו שמתקיימת עבירת הנהיגה בשכרות, יכול לדרוש מכל נהג לבצע בדיקת שכרות. ישנן מספר סוגי בדיקות:
- בדיקת נשיפה (נשיפון) – היא הבדיקה השכיחה המתבצעת בשטח, על ידי השוטרים שעצרו את הנהג, ומטרתה לתת הערכת שיכרות ראשונית.
הנשיפון הוא מכשיר קטן, אליו מחוברת פיה חד פעמית, שהנהג נושף לתוכה. מיד לאחר הנשיפה, התוצאות מתקבלות באופן אוטומטי וכמות האלכוהול שנמדדה בגופו של הנהג מוצגת במכשיר.
אם מידת האלכוהול שהוצגה היא מתחת למידה המותרת, השוטר ישחרר את הנהג, אך אם הנהג נכשל בבדיקה, השוטר יבצע בדיקות נוספות. זאת, מכיוון שלא ניתן להרשיע בעבירת הנהיגה בשכרות על בסיס בדיקת נשיפה בלבד, ויש להידרש לבדיקות נאמנות יותר.
- בדיקת ביצוע – בדיקה הבוחנת את היכולות הקוגניטיביות של הנהג, במבחנים שונים (ובעיקרם: עמידה ישרה והטיית הראש, הליכה ישרה על קו, והנחת אצבע על האף). בדיקה זו מתבצעת בשטח, לרוב לאחר שהנהג נכשל בבדיקת הנשיפה. סירוב לבצע בדיקה זו, לא יגרור כל סנקציה;
- בדיקת ינשוף – בדיקה אותה מבצע שוטר המוסמך לכך, לאחר שהנהג הובא לתחנת המשטרה, במקרה בו נכשל בבדיקת הנשיפה או סירב לבצעה. גם בבדיקה זו הנהג נושף לתוך צינור המחובר למכשיר, והתוצאה מוצגת בו בצורה מיידית, ואמינה ביותר.
תוצאת הבדיקה, כאשר היא נערכת כראוי, היא ראיה קבילה בבית המשפט. לצורך הרשעת נהג על סמך הבדיקה, בין היתר, לנהג אסור לאכול, לשתות או להקיא טרם הבדיקה, ועליה להתבצע פעמיים; - בדיקת דם – בדיקה אותה רק אדם בעל הכשרה רפואית יכול לבצע, והיא הבדיקה המהימנה ביותר, וגם הפולשנית ביותר. לפיכך, הבדיקה תתבצע לרוב לאנשים שהיו מעורבים בתאונת דרכים, וישנו חשד סביר שהתאונה התבצעה עקב נהיגה בשכרות.
- בדיקת שתן;
האם ניתן לסרב לבצע את בדיקת הנשיפה, ומהן ההשלכות?
שוטר אינו יכול לחייב נהג לבצע בדיקת נשיפה, אך אם נהג מסרב לבצעה, יהיה עליו לבצע בדיקות שכרות אחרות. לרוב, יהיה מדובר בבדיקת הינשוף, שהיא מהימנה ביותר.
אם הנהג מסרב לבצע גם את בדיקת הינשוף השוטר חייב להסביר לו מה המשמעות המשפטית של הסירוב, והיא – כי על הנהג מוטלת חזקה כי הוא נוהג שיכור, מבלי צורך לבצע שום בדיקה. לפיכך, יוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירת הנהיגה בשכרות, והוא צפוי לעונשים.
האם נהג שעוכב לצורך בדיקת שכרות רשאי להיוועץ בעורך-דין?
הסטטוס המשפטי של אדם שהתבקש לבצע בדיקת שכרות, הוא "מעוכב", ולפיכך קמה לו זכות ההיוועצות בעורך-דין (בדומה לעצור). עם זאת, לאור אופייה של בדיקת השכרות, זכות היוועצות זו שונה מזכות ההיוועצות של מעוכב בעבירות פליליות אחרות, מכיוון שעליה להתבצע בהקדם בשביל לפגוע כמה שפחות בתוצאות הבדיקה.
לפיכך, ניתן לאפשר לנהג להיוועץ טלפונית עם עורך-דין בזמן שלוקח לשוטרים להכין את מכשיר הבדיקה, ועד לביצועה. אך, אין זה אומר שניתן לעכב את ביצוע הבדיקה עד שהנהג ישוחח עם עורך הדין, ואם הנהג מנסה לעכב את ביצוע הבדיקה בתירוץ זה, הדבר עלול להיחשב לרעתו ולהקים את חזקת השכרות כנגדו.
סיום
בתקנות קבוע רף שמעליו אדם יחשב כנהג שיכור, ומדובר ברף שונה לסוגי נהגים שונים. ניתן לעכב אדם לצורך ביצוע בדיקת שכרות גם מבלי חשד סביר שהוא נוהג שיכור, והבדיקה הנותנת אינדיקציה האם לשחרר או לעכב אותו לבדיקות נוספות היא בדיקת הנשיפון.
ניתן לסרב לבצע בדיקה זו, אך לרוב, לאחר מכן, יובא הנהג לתחנת המשטרה בשביל לבצע את בדיקת הינשוף. המשמעות המשפטית של סירוב לבצע בדיקת הינשוף, היא הגשת כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות, ולפיכך לא מומלץ לסרב לבצעה.
לנהג אשר עוכב לצורך ביצוע בדיקת שכרות, קמה זכות היוועצות עם עורך-דין, אך מבלי לעכב את ביצוע הבדיקה.