סביר להניח שאם הגעת למאמר הזה, אז התעניינת "בחוק נהיגה בשכרות", גם קיים סיכוי שבמסגרת החיפוש במנוע החיפוש של "גוגל" כתבת את נוסח החוק המתואר. אך אין ספק, שאם הגעת למאמר הזה, חיפשת מידע על עבירת הנהיגה בשכרות.
אז הבה, נעשה מעט סדר ונבהיר כבר בראשית הדרך שאין דבר כזה "חוק נהיגה בשכרות", נהיגה בשכרות היא עבירה פלילית שקבועה בפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961. מכאן, אומנם במאמר שלהלן לא ניתן יהיה להעניק לך מידע על "חוק נהיגה בשכרות", אך בהחלט ניתן יהיה להעניק לך מידע על עבירת הנהיגה בשכרות, כדלקמן.
עבירות תעבורה – כללי
עבירת השכרות היא עבירה פלילית שנמצאת בקטיגוריה של "עבירות תעבורה", לכן היא לא מנויה בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 שם מנויות עבירות פליליות קלאסיות כגון: פריצה לרכב, רצח, אונס וכיו"ב.
בפקודת התעבורה, ובתקנותיה, מנויות מגוון עבירות תעבורה שמתחלקות לעבירות קלות וחמורות כאחת. לדוגמא ישנן עבירות שהן בנות קנס בלבד, לדוגמא: נהיגה תוך החזקת מכשיר טלפון נייד, מעבר נתיב ללא איתות ועוד. מנגד, ישנן עבירות תעבורה חמורות מאוד, שהרשעה בגינן עשויה להסתיים בעונש מאסר, כגון: הפקרת קורבן לאחר תאונת דרכים, או נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול.
דהיינו, עבירות תעבורה הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין, אך הן מתנהלות בערכאה משפטית מיוחדות הנקראת "בית המשפט לתעבורה", שם יושבים שופטים המתמחים בתחום.
נהיגה בשכרות האיסור
סביר להניח שאילו היה חוק מיוחד המכונה "חוק עבירה בשכרות", הוא לא היה שונה בחומרתו מהפרק הנרחב המוקדש לעבירת הנהיגה בשכרות בפקודת התעבורה.
כך למשל, קובע סעיף 64ב לפקודת התעבורה כי אדם הנוהג "בשכרות" הוא אדם שבגופו נמצא מינון אלכוהול הגבוה מן המותר, כאשר המינון משתנה מפעם לפעם. נכון לכתיבת שורות אלו מינון האלכוהול המותר בגופו של אדם עומד על 240- 250 מיקרוגרם, מדובר במינון של מעט פחות מכוס יין ככלל.
בדיקת שכרות נעשית באמצעות שתי דרכים, או באמצעות בדיקת דם או באמצעות בדיקת "נשיפה". כמו כן, חשוב להבהיר שפקודת התעבורה מקנה לשוטרים סמכות מלאה לעכב כל נהג ולבקש מכל נהג לערוך בדיקת מינון אלכוהול. אין ספק שמדובר בסמכות דרסטית, אך הקטל בדרכים המתרחש לצערנו בכבישי ישראל, לא הותיר למחוקק ברירה רבה בנושא.
אגב, לא רק נהיגה בשכרות היא עבירה פלילית לבדה, אלא שגם נהג המסרב לערוך בדיקת שכרות, רואים אותו בתור מי שנוהג בשכרות, לכל דבר ועניין ועל כל ההשלכות, כך קובעת פקודת התעבורה גם כן.
מבחינת סדרי הדיון בעבירת הנהיגה בשכרות, כלל הוא שכאשר נתפס אדם ונערכה לו בדיקת שכרות בה נמצא מינון אלכוהול גבוה, יקבל הנהג הזמנה לדיון בבית המשפט לתעבורה.
בדיון הראשון אליו יזומן הנהג בבית המשפט לתעבורה. בדיון זה קיימות לו שתי אפשרויות, או להודות בעבירה או לנהל הליך משפטי שבמסגרתו הוא יוכל להילחם על חפותו.
לאחר ההליך המשפטי לגופו, שבו מוכרעת אשמתו של הנהג, מתקיים שלב הטיעונים לעונש.
נהיגה בשכרות – העונש
בין אם הנאשם שנתפס נוהג בשכרות הודה בעבירה או בין אם הוא הורשע לאחר ניהול משפט, הוא יהיה חשוף לעונשים מאוד מחמירים.
ראשית, קובעת פקודת התעבורה כי עבירת השכרות דינה קנס בשיעור גבוה מאוד. אך לא זו בלבד, אלא שלא רק לקנס צפוי מי שהורשע בנהיגה בשכרות, אלא גם לעונש של פסילת רישיון נהיגה לשנתיים מינימום. כמו כן, ככל שמדובר בנאשם שכבר הורשע בשנה שחלפה בנהיגה בשכרות, הרי שאז יהיה נאשם כזה צפוי לעונש של מינימום ארבע שנות פסילת רישיון נהיגה.
עם זאת, בנסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי לסטות מעונש המינימום. לדוגמא: כאשר קיימות נסיבות אישיות מיוחדות, או כאשר קיים ספק בנוגע למינון האלכוהול שנתפס ועוד.
אך אם בכל לא דיי, הרי שעונש המינימום הקיים בגין נהיגה בשכרות מתגמד, לעומת עונש המאסר הצפוי למי שנתפס נוהג בשכרות. משום שפקודת התעבורה קובעת כי העונש על נהיגה בשכרות הוא עד שתי שנות מאסר. עם זאת, קובעת הפקודה כי ניתן להטיל כעונש או קנס או מאסר.
אך יש להבהיר שככלל, לא מוטלים עונשי מאסר על מי שנתפס בגין עבירה זו בפעם הראשונה, אך כן כמעט תמיד מוטלים עונשי מאסר על תנאי, בנוסף לפסילת המינימום יחד עם קנס משמעותי. אך זאת, בכפוף לעברו התעבורתי של הנהג.
סיכום והמלצה
חוק נהיגה בשכרות אומנם לא קיים בנוסח המתואר, אך פקודת התעבורה קובעת כי נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה. מי שנתפס נוהג בשכרות יכול למצוא את עצמו בקלות מאחורי סורג ובריח, או לחלופין, ללא רישיון נהיגה לתקופת זמן ארוכה. לכן, ההמלצה החמה ביותר היא לא לשתות כאשר נוהגים. תשמרו על הסביבה ועל עצמכם.
לפי החוק, מהי "נהיגה בשכרות"?
לפי החוק, נהג נחשב למי שנוהג בשכרות אם מינון האלכוהול המצוי בגופו – גבוה מהמותר, כלומר יותר מ-240 מיקרוגרם ביחס לליטר אוויר. גם נהג המסרב לבצע בדיקת שכרות נחשב למי שנוהג בשכרות, שכן ההנחה היא שסירובו לבדיקה נובע מכך שבגופו מצויה כמות אלכוהול גבוהה מהמותר.
לפי החוק, מהם העונשים בגין נהיגה בשכרות?
לפי החוק, רישיון נהיגה של מי שנהג בשכרות יכול להיפסל במיידי למשך 30 ימים, על ידי שוטר שדרגתו פקח ומעלה. ניתן גם להטיל קנס כספי על הנהג, ואם לבסוף הוא מורשע בנהיגה בשכרות, רישיונו יכול להיפסל למשך שנתיים לכל הפחות.
אם באותה השנה הנהג הורשע פעם נוספת בנהיגה בשכרות, רישיון הנהיגה שלו צפוי להיפסל למשך ארבע שנים לכל הפחות, על ידי בית המשפט. כמו כן, אם בגופו של הנהג מצויה כמות אלכוהול שגבוהה פי 2.5 או יותר מהכמות המותרת ולא מדובר בפעם הראשונה שהנהג נתפס נוהג בשכרות, המדינה מתעקשת לגזור עליו מאסר בפועל.
האם בית המשפט יכול לסטות מעונש המינימום שבחוק, כאשר הוא קובע עונש בגין נהיגה בשכרות?
התשובה לכך חיובית. אם הנהג תורם רבות לקהילה בחיי היומיום שלו והוא מעולם לא עבר עבירת נהיגה בשכרות, או אם רכבו משמש אותו לפרנסתו ואין לו עבירות תעבורתיות קודמות – בית המשפט יכול לסטות מעונש המינימום שקובע החוק. זאת, אם בנוסף לנסיבות אלה, כמות האלכוהול שמצויה בגוף הנהג היא נמוכה יחסית.