החל משנת 95 משמש הינשוף ככלי העיקרי באמצעותו מורשעים נהגים בעבירה של נהיגה בשכרות.
לפיכך העובדה כי אמינותו של הינשוף איננה מבוססת היא כמעט בלתי נתפסת. אין ספק כי המצב המשפטי הקודם לפיו הורשעו נהגים בנהיגה בשכרות על בסיס התרשמויות השוטרים היה דרוש תיקון ובעניין זה הייתה יפה שעה אחת קודם או ליתר דיוק, שנים קודם.
עם זאת, המעבר למכשיר הינשוף כבסיס להרשעה ללא בדיקה מקדמית מקיפה לגבי דייקנותו ואמינותו הנו מצב לא פחות מזעזע מבחינת זכויות האדם.
במצב הדברים אין כל הצדקה לחזקה הקיימת כיום על פיה המכשיר הנו מדויק ואמין ויש לשמוח על כך שהגיעה השעה בה בתי המשפט גם מתחילים אט אט להבין כי יש בעיה רצינית ביותר עם אמינות המכשיר ולפיכך אין יכולה החזקה שהייתה נהוגה עד כה לגביו לעמוד כפי שעמדה בעבר.
איתור נהיגה בשכרות – שתי הבדיקות
קיימות שתי סוגי בדיקות המאפשרות איתור נהגים שיכורים:
1. בדיקת דם – ניתן לדרוש מנהג לעשות בדיקת דם רק במקרים בהם התרחשה תאונת דרכים או במצב שבו קיים חשד סביר כי אותו נהג נוהג בשכרות.
2. בדיקת ינשוף – בדיקה באמצעות הינשוף, כשמה כן היא, נעשית על ידי נשיפה ורמת האלכוהול נמדדת באותו אוויר נשוף. ביצוע בדיקה זו, בניגוד לביצוע בדיקת דם, יכולה להידרש מאיתנו ללא כל צורך בחשד ספציפי ומסוים לגבינו.
בדיקת הינשוף – עיקרי הביקורת
באופן טבעי, הביקורת העיקרית על מכשיר הינשוף היא העובדה כי מהימנותו טרם הוכחה ולמרות זאת הוא עדיין משמש ככלי עיקרי לביסוס כתב אישום באשמה של נהיגה בשכרות.
ביקורת נוספת מועלית כנגד משטרת ישראל אשר אינה מקפידה לעיתים על שימוש במכשיר על פי הכללים שנקבעו בתקנות התעבורה. מחדל זה מאפשר לנהגים לצאת זכאים ממשפטם שכן במקרים בהם לא נעשה שימוש תקין במכשיר הינשוף ישנו ספק לגבי אשמתם של אותם נהגים.
במשך כל תקופת השימוש בינשוף, העלו סנגורי הנהגים טענה בדבר שאלת האמינות של הינשוף אך למעשה רק לאחרונה נעשה צעד משמעותי בכיוון זה משקבע בית המשפט כי מכשיר הינשוף יישלח לבדיקה על ידי מומחה חיצוני. נדמה כי עד שלא תהיינה הוכחות מספקות לאמינותו ולדייקנותו של מכשיר הינשוף אשר תקבלנה ביסוס בפסיקה, לא נוכל לומר כי המצב המשפטי בעניין עבירת נהיגה בשכרות הוא מצב תקין.
תקינותה של הסמכות לבצע בדיקה על ידי ינשוף
אחד מן השינויים המהותיים בחוק אשר עשה המחוקק בשל מטרתו להלחם בנוהגים בשכרות היא הרחבת סמכותם של שוטרים לדרוש מנהגים לבצע את בדיקת הינשוף ללא צורך בחשד בהם והלכה למעשה פירושה ששוטר יכול לדרוש מנהג לבצע בדיקה זו ככל העולה על רוחו.
האם סמכות זו נתפסת בעיניכם כלגיטימית? האם בשם המטרה שהיא ללא ספק חשובה מעין כמוה, לצמצם את עבירת הנהיגה בשכרות, כל האמצעים כשרים? אולי כדאי לשאול ממתי פעילות למען מטרה אחת חייבת לפגוע בשאר הערכים שלנו? למה המלחמה החשובה הזו בתאונות הדרכים צריכה לבוא על חשבון צדק בסיסי?
טוב, נראה לי שהותרתי אתכם עם מספיק סימני שאלה מעניינים ובנימה זו נסיים ונאחל אחד לשני נסיעה טובה והכי חשוב – בטוחה.