ברור לכל כי נהיגה בשכרות היא אסורה ומסוכנת ואין עוררין על כך שאדם שנתפס נוהג בשכרות עובר עבירה פלילית וייענש על כך בחומרה. לכן, סביר להניח כי רוב מוחלט של הנהגים אינו מעוניין לבצע עבירה ולנהוג בשכרות.
אך למרות זאת, קורה לא פעם שאדם ששתה מעט בוחר לעלות על ההגה ולנסוע כיוון שאינו חווה השפעה של האלכוהול על התפקוד שלו. במקרים אלה כאשר אותו הנהג נעצר על ידי שוטר לבדיקת ינשוף לפי רוב הוא יהיה מופתע מהתוצאה שיקבל.
ישנה סברה מקובלת ששתייה של כוס יין אחת זה בסדר ולא מהווה עבירה על החוק. הבעיה הטמונה בכך היא שלא ניתן לכמת בדיוק את הכמות המותרת מכל סוג משקה, זאת מהסיבה הפשוטה שכמות האלכוהול וסוגו אינם הגורם המשפיע היחיד.
למשקלו של הנהג, למינו, לגילו, לקצב לחילוף החומרים שלו ולמזון שאכל באותו היום יש השפעה רבה על המידה שבה נספג האלכוהול בדמו.
על כן גם אם יעצרו על ידי שוטר שני בני אדם ששתו יין מאותו הסוג ובאותה כמות אין זה וודאי שיקבלו שניהם את אותה התוצאה במסגרת בדיקת ינשוף. האחד יכול שיהיה שיכור והאחר פיקח ועומד ברף שהציב החוק.
הכמות האסורה בחוק
בחוק קיימת הבחנה בין נהגים חדשים/צעירים לבין נהגים ותיקים ומנוסים.
- נהג ותיק ומנוסה – לפי החוק אסור שרמת האלכוהול של נהג ב 100 מיליליטר דם תעלה על 50 מיליגרם אלכוהול או 240 מיליגרם בתוצאה של בדיקת ינשוף.
- נהג חדש/צעיר – לפי החוק אסור שרמת האלכוהול של נהג ב 100 מיליליטר דם תעלה על 10 מיליגרם אלכוהול.
כמה זמן לאחר שתיית האלכוהול מותר לנהוג?
לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. באופן כולל ניתן לומר שישנם מספר נתונים כללים שבעזרתם ניתן להבחין בהשפעות הצפויות של השתייה על גופו של הנהג:
- משקל גופו של הנהג– נהג בעל משקל גוף נמוך עלול להיות מוגדר כשיכור גם לאחר שתייה של כוס יין אחת בלבד, לעומת נהג בעל משקל גוף גבוה יותר שהסיכון שימצא שיכור אחרי כוס יין אחת הוא נמוך יותר.
- צריכת האלכוהול של הנהג בשגרה– באם הנהג צורך אלכוהול בקביעות גופו יצליח לפרק את האלכוהול במהירות רבה יותר ונוכחות האלכוהול בדם תתפוגג מוקדם יותר. לעומת נהג שאינו צורך אלכוהול בדרך כלל.
- שתיה על בטן ריקה/מלאה– באם הנהג שתה ולא אכל לפני כן, סביר להניח שהוא ישתכר מהר יותר. בשונה מאדם ששתה לאחר שאכל והאלכוהול יתפרק וייספג בקלות רבה יותר בגופו.
בכל מקרה, רצוי להמתין בין שלוש לחמש שעות לפני העלייה על ההגה. ובמהלך ההמתנה להרבות בשתייה של מים שתזרז ותסייע בספיגת האלכוהול בדם.
האם מותר לשתות בירה ולנהוג?
ככלל, אסור לשתות בירה ולנהוג. זאת כיוון שהתוצאה שמתקבלת בבדיקת הינשוף עשויה להשתנות מאדם לאדם בהתאם למאפיינים הפיזיים שלו, גם אם השניים צרכו כמות אלכוהול זהה לחלוטין.
כך, בדיקת הינשוף עשויה להראות כי הנהג שיכור גם לאחר שתיית בירה.
לעומת זאת, חלק מהאנשים שינהגו לאחר שתיית בירה וידרשו לעבור בדיקת ינשוף, יעברו בהצלחה את הבדיקה והתוצאות יראו כי הנהג לא שיכור, שכן רמת האלכוהול בגופו אינה עולה על המותר בחוק.
אולם בשל העובדה שאינכם יודעים מהי הכמות המדויקת שבה בדיקת הינשוף תצביע על שכרות, אסור לשתות בירה ולנהוג.
"תפס אותי שוטר" – איך מתבצעת בדיקת השכרות?
במידה שתופס אתכם שוטר ודורש מכם לעבור בדיקת שכרות, חשוב שתדעו כיצד מתבצעת הבדיקה.
ראשית, באמצעות מכשיר ה"נשיפון", השוטר ייבצע בדיקה ראשונית שמטרתה לבדוק האם ישנה אינדיקציה לכך שהנהג הנבדק צרך אלכוהול.
לאחר ביצוע הנשיפון ובמידה שהתוצאות מצביעות על צריכת אלכוהול על ידי הנהג, השוטר ידרוש מהנהג לבצע בדיקת ינשוף.
בדיקת ינשוף, בניגוד לנשיפון, מהווה ראיה משפטית לנהיגה בשכרות. הנהג יידרש להמתין 15 דקות לפני ביצוע הבדיקה, תוך איסור על אכילה שתיה או עישון.
לאחר מכן הנהג יידרש לנשוף לתוך המכשיר, ולנשוף שוב לאחר מספר דקות. מכשיר הינשוף יוציא פלט שיכיל את תוצאות הבדיקה ויציין את רמת האלכוהול בגופו של הנבדק.
יש לציין כי השוטר מוסמך גם לבצע בדיקת מאפיינים, במסגרתה השוטר יבחן האם התנהגותו של הנהג מעידה על נהיגה בשכרות.
בדיקה זו כוללת למשל הליכה בקו ישר, בדיקת אישוני הנהג, שיחה קצרה עם הנהג ובחינה אם נודף ריח של אלכוהול מהנהג.
כיצד לפעול אם נתפסת נוהג בשכרות?
אם נתפסת נוהג בשכרות, חשוב לפנות לעורך דין תעבורה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין בעל ניסיון בתחום, מכיר את החוק והפסיקה הקיימת, ויודע כיצד מומלץ לפעול.
עו"ד מומחה בתחום יבחן את נסיבות המקרה ועשוי לסייע לכם בהפחתת העונש בגין נהיגה בשכרות ואף להביא לביטול האישום.