מה צפוי לנהג שנתפס בשכרות יותר מפעם אחת? (מדריך משפטי)

עבירת הנהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות השכיחות ביותר, כמו גם המסוכנות ביותר, בדיני התעבורה. לאור התוצאות הקשות שעלולות להיגרם עקב הנהיגה בשכרות, הענישה על עבירה זו מחמירה ביותר.

לנהג שנתפס נוהג בשכרות בפעם השנייה בתוך שנה מאז הורשע בעבירה זו לראשונה, הענישה מחמירה אף יותר והוא עלול לעמוד בפני מאסר מאוחרי סורג ובריח.

מהי נהיגה בשכרות?

תקנות התעבורה מונות מספר סוגים של נהגים בשכרות:

1. נהג שנמצא בגופו מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (בבדיקת נשיפה), או 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם (בבדיקת דם). על פי פסיקת בית המשפט, נהוג להרשיע אדם בעבירת הנהיגה בשכרות רק אם נמצא בגופו מעל 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
2. לנהג צעיר (נהג מתחת לגיל 24), נהג חדש, נהג ברכב ציבורי (למשל, אוטובוס) או נהג שנוהג ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם מעל ל-3,500 קילוגרם, בתקנות נקבע רף חמור יותר לשכרות. כל נהג בקטגוריה זו יחשב לשיכור אם ריכוז האלכוהול עולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, ובריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.
3. אדם ששותה משקה משכר בנהיגה, או בעת שהוא ממונה על הרכב. "ממונה" הוא מורה נהיגה בזמן שיעור נהיגה, או מלווה של נהג חדש. אמנם הם אינם הנהגים בפועל, אך לאור תפקידם בשמירה על כללי התעבורה והבטיחות בדרכים, ניתן להרשיעם בעבירת הנהיגה בשכרות.
4. מי שבגופו מצוי סם מסוכן שאינו חוקי, או תוצרי חילוף חומרים של הסם המסוכן.

הענישה בגין נהיגה בשכרות

נהג שנתפס נוהג בשכרות והורשע בעבירה זו, דינו שלילת רישיון הנהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים. קרי, מדובר בעונש מינימום שלבית המשפט אין שיקול דעת האם להטיל או לא. נוסף על שלילת הרישיון, ניתן להטיל קנס כספי, שלילת רישיון על תנאי ואף מאסר על תנאי בעבירת תעבורה.

מעבר לכך, מסביר עו"ד אליאב ביטון – אם הנהיגה בשכרות הובילה לתאונת דרכים חמורה, התביעה תבקש גם מאסר בפועל, אף אם מדובר בעבירה ראשונה. בנסיבות מיוחדות, ייתכן שבית המשפט יורה על תקופת שלילה קצרה יותר אך מדובר במקרים חריגים, למשל, אם פרנסת האדם תלויה ברישיונו (נהג מונית) ואין לאדם גיליון תעבורתי.

מה דינו של נהג שנתפס נוהג בשכרות בפעם השנייה?

הענישה מחמירה ביותר עם נהג אשר הורשע בעברו בנהיגה בשכרות, מכיוון שהוא נתפס כמי שלא הבין את חומרת העבירה ושלא הורתע מהענישה הראשונית שהושתה עליו.

לפיכך, אם הנהג כבר הורשע בעבירת הנהיגה בשכרות בשנה שקדמה לעבירה הנוכחית – רישיונו ישלל לתקופת מינימום של ארבע שנים. מעבר לכך, ברוב המקרים, אף אם לא התבצעה תאונת דרכים, התביעה תבקש להטיל מאסר בפועל ומאסר על תנאי, כמו גם קנס כספי משמעותי.

הליך הפסילה המנהלית

אם נהג נכשל בבדיקת השכרות, וממצאיה העלו כי אכן היה שיכור בעת הנהיגה, ניתן לשלול את רישיונו באופן מיידי. הליך זה מתבצע לאחר שימוע שנערך לנהג על ידי קצין המשטרה, אשר לו סמכות (שברשות) לשלול את רישיונו ל-30 ימים, אף לפני הגשת כתב האישום והרשעה בדין.

במקרים בהם הנהיגה בשכרות הובילה לתאונת דרכים אשר גרמה לנזק לאדם או לרכוש, מדובר בפסילת רשות של עד 60 ימים, ובמקרים בהם התבצעה תאונת דרכים קטלנית בה נהרג אדם, מדובר בפסילת חובה למשך 90 ימים.

כאשר נגרמה תאונת דרכים חמורה ביותר, או כאשר מדובר בנהג חדש, מתעורר הצורך לפסול את רישיונו של הנהג למשך תקופה ארוכה אף יותר, לאור המסוכנות התעבורתית הנובעת ממנו. לפיכך, לצד ניהול ההליך העיקרי בעבירת הנהיגה בשכרות, מתנהל הליך של שלילת הרישיון עד תום ההליכים המשפטיים, קרי – עד שניתן גזר דין בתיק. במילים אחרות, האדם אינו יוכל לנהוג לאורך כל ההליך המשפטי המתנהל כנגדו.

לעיתים, גם כנגד אדם אשר מואשם בעבירת נהיגה בשכרות בפעם השנייה, אף אם היא לא גרמה לתאונת דרכים חמורה, יתבקש הליך של שלילת הרישיון עד לתום ההליכים.

לסיכום, בתקנות התעבורה ישנן מספר סיטואציות בהן הנהג נחשב שיכור, למשל, כאשר בגופו נמדדת כמות אלכוהול העולה על הכמות המותרת, וישנו רף שונה לנהגים שונים.

לאור חומרת עבירת הנהיגה בשכרות ותוצאותיה הקטלניות, הענישה עליה מחמירה, והיא הופכת למחמירה אף יותר, כאשר מדובר בנהג סורר אשר בעברו הרשעה בעבירת הנהיגה בשכרות: הנהג עלול לעמוד בפני שלילת רישיונו לארבע שנים כעונש מינימלי, מאסר בפועל, ושלילת רישיונו עד תום ההליכים.