לצערנו, הקטל בדרכים הביא את המחוקק לפעול באמצעים דרסטיים. אחד מהאמצעים הללו הוא הגברת רף הענישה בעבירות שכרות. מגמה זו משתקפת היטב גם בפסיקות בתי המשפט.
אדם הנוהג בשכרות מסכן לא רק את עצמו אלא גם את סביבתו, שכו הוא לא כשיר לנהוג בסיטואציה כזו. לכן עונש נהיגה בשכרות – הכולל בדרך כלל קנס כספי, שלילת רישיון, ובמקרים חמורים אף מאסר – נועד להרתיע ולהעניש בחומרה. עם זאת, לכל כלל יש חריגים, וגם בעבירות השכרות ישנם מקרים רבים בהם רמת הענישה אינה וודאית או סדורה כלל. כפי שנפרט להלן.
נהיגה בשכרות: תהליך הבדיקה והשלכותיו
כאשר שוטר חושד בנהיגה בשכרות, הוא רשאי לבצע מספר בדיקות. לרוב, הוא יבחר בבדיקת הנשיפה, המכונה 'ינשוף'. אם תוצאות הבדיקה מראות ריכוז אלכוהול העולה על המותר בחוק, הנהג עלול להיעצר. תוצאות הבדיקה מהוות ראיה מרכזית בפני בית המשפט בקביעת העונש על נהיגה בשכרות.
מה העונש הצפוי על נהיגה בשכרות?
פקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובעת בסעיף 62(3) קנס גבוה מאוד על נהיגה בשכרות . בנוסף, קובע סעיף 64ב כי שכרות היא סיטואציה שבה אדם נוהג ובגופו מינון אלכוהול הגבוה מהמותר. המינון כיום עומד על שיעור של 240 מיקרוגרם, מינון ששווה לערך לכוס של שליש בירה.
פקודת התעבורה קובעת בסעיף 64ג כי אדם שמסרב לערוך בדיקת שכרות (בין אם בדיקת נשיפה או בדיקת דם), דינו כאדם שנתפס נוהג בשכרות, על כל ההשלכות הנלוות לכך.
עבירת השכרות לא מסתיימת בקנס כספי, סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי מי שהורשע בנהיגה בשכרות דינו פסילת מינימום של רישיון הנהיגה למשך שנתיים. בנוסף, אם אותו אדם הורשע בשנה שלפני בעבירת של נהיגה בשכרות, עונש פסילת המינימום יעמוד על 4 שנים לפחות.
לא זו בלבד שנהיגה בשכרות לא תסתיים בהכרח בעונש של פסילת מינימום, אלא שהרשעה בנהיגה בשכרות עשויה להסתיים בנקל בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
ניהול תיק שכרות כרוך במיומנות וידע רב, יש להתכונן היטב ולהיות מוכן הן לניהול ההליך לגופו, ובפרט בעת הטיעונים לעונש. שהרי חוק לחוד ומציאות לחוד, וגם מעונש פסילת המינימום, יכול בית המשפט לסטות לעיתים.
האם יש מקום להקלה בעונש המינימום?
בית המשפט העליון הדגיש לאורך פסיקותיו את החומרה הרבה שבנהיגה בשכרות. לנהיגה בשכרות עונש חמור במיוחד שנקבע בחוק, המשקף את הסיכון המשמעותי שהיא מהווה לציבור המשתמשים בדרך.
בתי המשפט הדגישו שוב ושוב את הצורך החיוני בביעור התופעה של נהיגה בשכרות, עונש מינימום הוא רק אחד מהדרכים להילחם בתופעה.
לפיכך, נקבע כי רק במקרים חריגים ביותר יש מקום לסטות מעונש המינימום הקבוע בחוק. גישה זו משקפת מדיניות משפטית נוקשה בנוגע לנהיגה בשכרות במטרה להגן על שלום הציבור.
שיקולי בית המשפט משתנים ממקרה למקרה ותלויים בנסיבות רבות, לדוגמא:
- ייצוג משפטי– הייצוג המשפטי הוא אולי ההבדל בין עונש פסילה של שנתיים ומעלה, לבין עונש מקל יותר. אין תחליף לעורך דין מיומן המכיר את דרך החשיבה של השופט הספציפי, וכזה שמעורה בפסיקה חדשנית.
- נסיבות אישיות– לעיתים בית המשפט עשוי להתחשב בנהג ללא עבר תעבורתי מכביד, ובמקרים שבהם מדובר בנהג שהרכב משמש אותו לפרנסתו.
- תרומה לקהילה– לעיתים שופטים עשויים להקל בעונש פסילת המינימום כאשר מדובר בנאשם שחרג באופן רגעי, וכאשר מדובר בנאשם שביום יום תורם רבות לקהילה.
- מינון אלכוהולי נמוך– לעיתים, כאשר קיים שילוב של נסיבות אישיות, ומנגד נאשם שנתפס נוהג בשכרות אך נתפס עם מינון נמוך יחסית של אלכוהול, עשוי בית המשפט להתחשב במצבו וכן לסטות מעונש פסילת המינימום.
יוער כי הדוגמאות המוצגת הן אינן רשימה סגורה, ולבסוף כאמור, אין תחליף לעורך דין מיומן שיידע לנווט את עניינכם בתוך הסבך המורכב המאפיין תיקי שכרות.
התייחסות מיוחדת לנהגים חדשים וצעירים
עונש חמור עלול להיות מוטל על נהגים במידה והם נהגים חדשים או צעירים. החוק והפסיקה בישראל מחמירים עם אוכלוסייה זו בשני אופנים: סף האלכוהול המותר ועונש חמור יותר.
- סף אלכוהול נמוך יותר – הסף לריכוז אלכוהול בקרב אוכלוסיות אלו נמוך משמעותית לעומת נהגים רגילים. למעשה, לנהגים אלו מומלץ מאוד שלא לשתות כלל שכן גם שתייה מועטה עלולה להוביל אותם מעבר לסף.
- ענישה חמורה יותר – לנהגים חדשים וצעירים נהיגה בשכרות תגרור עונש חמור יותר, בתי המשפט נוטים פחות להתחשב בנסיבות מקילות.
נהיגה בשכרות עונש מנהלי: פסילה על ידי קצין משטרה
אם נעצרתם בשל נהיגה בשכרות העונש יכול להתחיל עוד לפני שהגעתם לבית המשפט. קצין המשטרה מוסמך מכוח סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה להטיל פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שלכם למשך 30 ימים, ואם היו מעורבים נפגעים ברכוש או בנפש אף לתקופות של 60 או 90 ימים.
זהו צעד חמור שנועד להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש. הפסילה היא בנוסף לכל עונש שיוטל בבית המשפט.
נהיגה בשכרות – 4 דוגמאות לענישה
בפרשה שנדונה בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (פ"ל 3441-06-12), הורשע אדם בנהיגה בשכרות, בגופו נמצאו 950 מיקרוגרם של אלכוהול (כמות גדולה מאוד). אותו נאשם נעדר עבר תעבורתי. עם זאת, הוא נדון לשלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, וכן שלושים חודשי פסילת רישיון נהיגה.
בפרשה אחרת שנדונה בבית המשפט לתעבורה בירושלים (תת"ע 13- 10- 7974), הורשעה נאשמת סטודנטית לקרימינולוגיה בעבירה של נהיגה בשכרות. בגופה נמצאו 395 מיקרוגרם אלכוהול. אותה נאשמת הורשעה בעבר בעבירה של נהיגה בשכרות. כך שעונשה הועמד על 36 חודשי פסילה, וקנס של 3000 ₪. כלומר, בית המשפט סטה במעט מפסילת המינימום הקבועה למי שעבר כבר עבירה קודמת כאמור.
במקרה שבו הורשע אדם בן 50 בעבירה של נהיגה בשכרות (תת"ע 10- 03 – 7805), קבע בית המשפט כי יש להטיל עליו עונש מינימום של שנתיים, אך שנה ממנה תהיה על תנאי. כלומר, הפסילה בפועל תהיה רק בת שנה אחת. בנסיבות הללו בית המשפט התחשב במצבו האישי, ובעובדה שמדובר באדם נורמאטיבי.
במקרה נוסף (תת"ע 11938-06-21) בית המשפט הרשיע אדם בעבירה של נהיגה בשכרות וקבע לו עונש בדמות פסילת רישיון למשך 24 חודשים בתוספת קנס של 2,500 ₪. עם זאת, בית המשפט התחשב בעובדה שלנהג נקבעה כבר פסילה מנהלית של 30 יום על ידי קצין המשטרה, ולכן ניכה את הימים הללו מחודשי הפסילה.
האם ניתן לדעת מראש איזה עונש אקבל?
נראה כי המסקנה הברורה היא כי אין אמת מוחלטת ותוצאה צפויה ברורה ברמת הענישה בעבירת הנהיגה בשכרות. אדם עשוי להיכנס לאולם בית משפט אחד ולצאת כאשר הוא קיבל עונש חמור, אך אדם אחר עשוי להיכנס לאולם אחר ולצאת "בשלום" עם עונש קל יחסית.
למרות שפקודת התעבורה מטילה לכאורה עונש חמור על נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אין אחידות ואין אמת מידה ברורה.
לכן, מומלץ ורצוי לא לנהוג תחת השפעת אלכוהול, כדי שלא תסכנו את עצמכם, ואת הסביבה.
מי עלול להיות מואשם?
חשוב להדגיש כי לא רק על אדם שבדיקת השכרות גילתה שהוא נהג בשכרות (קרי, שהוא נהג כשבגופו יותר מ-240 מיקרוגרם ביחס לליטר אוויר), יכול להיות מוטל עונש בגין נהיגה בשכרות.
עונש שכזה יכול להיות מוטל גם על נהג או ממונה על רכב שמסרב לבצע בדיקת שכרות, וכן על נהג שמסכים לבצע בדיקת שכרות אך בכוונה נושף באופן חלש למכשיר הינשוף כדי להכשיל את הבדיקה.
מקנס ועד כלא: האפשרויות השונות לענישה
קיימים מספר עונשים שניתן להטיל בגין עבירה של נהיגה בשכרות. כאמור, שוטר שדרגתו פקח או בכירה יותר, רשאי לפסול במיידי את רישיון הנהיגה של מי שנהג בשכרות למשך 30 ימים.
על אותו נהג יכול להיות מוטל גם קנס כספי, ואם בסופו של דבר הוא מורשע בנהיגה בשכרות, יכול בית המשפט לפסול את רישיונו למשך שנתיים לפחות.
אם לא מדובר בפעם הראשונה שהנהג מורשע בנהיגה בשכרות באותה השנה, צפוי בית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה שלו למשך 4 שנים לפחות. בנוסף, ייתכן מאסר בפועל בגין עבירה של נהיגה בשכרות, אם לא מדובר בפעם הראשונה שבה הנהג נתפס נוהג בשכרות, ואם כמות האלכוהול שבגופו גבוהה פי 2.5 לפחות מהמותר.
לפי מה קובע בית המשפט את העונש במקרים של נהיגה בשכרות?
אם מדובר בפעם הראשונה שאדם נתפס נוהג בשכרות ובחייו היומיומיים הוא תורם רבות לקהילה, או אם רכבו של הנהג משמש אותו לפרנסתו ואין לו היסטוריה תעבורתית "בעייתית", ובנוסף לכל אחת מנסיבות אלה, כמות האלכוהול שהייתה בגוף הנהג הייתה נמוכה יחסית, בית המשפט צפוי להתחשב באותן נסיבות ולסטות מעונש המינימום שקבוע בפקודת התעבורה.
חשוב להבין כי בנהיגה בשכרות העונש יכול להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה ואיכות הייצוג המשפטי.
*התוכן עודכן ביום 9.10.24