מתי נכון לערער על פסק דין בתעבורה? (מדריך משפטי)

בית המשפט לתעבורה מתנהל ככל בית משפט פלילי, בו לנאשם יכולת להגיש ערעור על פסק דין שניתן כנגדו, לערכאה גבוהה יותר.

בכדי למנוע בזבוז של כסף, זמן ואנרגיות, טרם נאשם מגיש ערעור, עליו לבחון את סיכויו להתקבל.  בד בבד עם הגשת הערעור, מקובל להגיש בקשה לעיכוב ביצוע העונש, בשביל שהמערער לא ירצה את כלל עונשו טרם מתקבלת הכרעה בערעור, ובכך הגשתו מתייתרת.  

לאיזה בית משפט נגיש את הערעור ומהם זמני ההגשה?

מכיוון שבית המשפט לתעבורה הוא בדרגת בית משפט שלום, הערעור יוגש לבית המשפט שדרגתו גבוהה יותר, הוא בית המשפט המחוזי. המחוז אליו יוגש הערעור, הוא המחוז בו המערער הורשע בבית המשפט לתעבורה.

ערעור על פסק דין תעבורתי, יכול להיות מוגש הן על ידי הנאשם והן על ידי המדינה, תוך 45 ימים מהקראת גזר הדין בפני הנאשם או בפני עורך דינו. כאשר גזר הדין ניתן שלא בנוכחות הנאשם/עורך דינו, מניין הימים ניספר מיום קבלת גזר הדין באמצעות הדואר הרשום, כאשר אי הלקיחה תיחשב כמסירה.

במקרה בו הערעור הראשון נדחה, והמערער מעוניין להגיש "ערעור שני" (ערעור על הערעור), יש לבקש רשות מבית המשפט בדרגה הגבוהה ביותר, הוא בית המשפט העליון. מניין הימים לבקשת רשות הערעור גם הוא 45 ימים, וכאשר הרשות ניתנה – יש 30 ימים נוספים להגשת הערעור.

רשות ערעור "בגלגול שלישי" לרוב לא תתקבל ובית המשפט העליון יטה להעניקה רק כאשר הוא סבור שהסוגיה הנדונה רלוונטית לכלל הציבור (ולא רק למערער הספציפי) או כאשר בית המשפט המחוזי פסק הלכה חדשה שעומדת בניגוד להלכה קיימת ולמערער נגרם עיוות דין.

באילו מקרים תתערב ערכאת הערעור?

ההלכה היא שערכאת ערעור לא תתערב בממצאי מהימנות שקבע בית המשפט הקודם, אלא כאשר הם מופרכים ואינם עומדים במבחן ההיגיון. בנוסף, ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו, אלא כאשר העובדות לא מבוססות בחומר הראיות. לכן, למשל, ערכאת הערעור לא תאזין בשנית לעדים שכבר נשמעו ונקבעו כאמינים בבית המשפט לתעבורה.

לפיכך, על הערעור לעסוק בעובדה שבפסק הדין נפלו פגמים, שההכרעה בו הייתה בניגוד לדין הנוהג, או שנגרם למערער חוסר צדק.

לרוב, במקרים בהם נחתם הסדר טיעון בין הנאשם לתביעה, סיכויי הערעור נמוכים, לאור הכלל לפיו ערכאת הערעור תימנע מלשנות פסק דין שהתקבל בהתאם להסדר עליו הנאשם חתם והסכים. זאת, אף אם ההסדר כלל טווח ענישה (ולא עונש מוסכם), ובית המשפט גזר עונש ברף הגבוה. לפיכך, בשביל שבית המשפט יתערב בפסק דין שכזה, על המערער, למשל, להציג מחדלים שנעשו בתיק.

מה יכולות להיות תוצאות הערעור?

ערעור ניתן להגיש על פסק הדין (עצם ההרשעה), על גזר הדין (העונש – אם מחמיר או מקל), על חלקים מהם ועל שניהם גם יחד. לפיכך, ערעור יסתיים באחד מאלו:

1. זיכוי הנאשם וביטול ההרשעה והעונש;
2. קבלת הערעור בצורה חלקית. למשל, ההרשעה לא תבוטל את ההרשעה, אך יופחת העונש;
3. דחיית הערעור על כל חלקיו;
4. החמרת עונשו של הנאשם – רק במקרים בהם המדינה הגישה ערעור על קלות העונש.

הכלל הרווח הוא שערכאת הערעור לא תתערב ברכיב הענישה, כאשר העונש שנגזר לא חורג באופן קיצוני מהמקובל – לקולא ולחומרא, או כאשר אין חשש שבית המשפט הושפע משיקולים זרים או מוטעים במתן פסק הדין.

ערעור ובקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם

ייתכן, מסיבות שונות, שנאשם לא נכח במשפט בעת שנגזר דינו, ובכך נפגעה זכותו להליך הוגן ולהשמעת טענותיו. במקרים אלו ניתן להגיש ערעור על פסק הדין שניתן בהיעדר הנאשם, המבוסס על נימוקים מוצדקים לאי-הנוכחות.

אופציה נוספת, היא הגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, תוך 30 ימים מיום שניתן או שנמסר לנאשם. הבקשה עשויה להתקבל רק במקרים בהם הנאשם לא התייצב לדיון מטעמים מוצדקים, או כאשר קבלת הבקשה נדרשת בשביל למנוע עיוות דין. למשל, כאשר הנאשם כלל לא היה מודע למועד הדיון, כי הוא לא היה זה שעבר את עבירת התעבורה.

ספירת הימים להגשת הערעור, ממשיכה במקביל לאפשרות הגשת הבקשה לביטול פסק דין בהיעדר, ולפיכך יש להגיש את הערעור במסגרת 45 הימים, גם אם הוגשה הבקשה לביטול.

סיום

בדיני תעבורה, ערעור ראשון ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בזכות תוך 45 ימים, ואילו ערעור שני יוגש רק אם התקבלה רשות מבית המשפט העליון. הנאשם, כמו גם המדינה, רשאים להגיש ערעור, שיכול להיות לעניין ההרשעה, הענישה, חלקים מהם, או שניהם.

בנוסף, ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, אך היא לא מעכבת את מניין הימים להגשת הערעור.