ביאור מושגים בדיני תעבורה: פסילה מנהלית, נהיגה בשכרות ומהירות מופרזת

מתן פסילה מנהלית היא בסמכותו של שוטר אשר דרגתו מפקח ומעלה. מהי פסילה מנהלית? 

יכולתו של השוטר לשלול באופן מיידי את רישיון הנהיגה. נרחיב על כך בהמשך. אדם אשר נתפס עם רמת אלכוהול בגופו הגבוהה מן המותר בחוק, נחשב כמי שנהג בשכרות. מה עושים במקרה כזה? מיד ננסה להבין. המושג האחרון אותו נבאר היום הוא עבירת מהירות מופרזת.

פסילה מנהלית – מהי?

כפי שנאמר בפתח הדברים, שוטר אשר דרגתו מפקח ומעלה רשאי, על פי שיקול דעתו, לשלול את רישיון הנהיגה של נהג. אם השוטר שעצר את הנהג, דרגתו נמוכה ממפקח, באפשרותו לקחת מן הנהג את רישיונו ולזמנו לשימוע בפני קצין משטרה תוך שלושה ימים. במסגרת השימוע, יחליט הקצין האם לפסול פסילה מנהלית או אם לאו.

נהג אשר בחר שלא להתייצב לשימוע לוקח סיכון גדול היות שקצין המשטרה מוסמך לשלול את רישיונו גם בהעדרו ואין בהעדרו של הנהג עילה לביטול הפסילה. נהגים אשר מקבלים פסילה מנהלית יכולים להגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר תידון בבית המשפט לתעבורה. על מנת שפסילה מנהלית תבוטל או שתקופתה תקוצר, השופט הדן בתיק צריך להשתכנע כי הנהג העומד מולו אינו מסכן את בטחון הציבור.

תקופתה של פסילה מנהלית נעה בין שלושים לתשעים יום, תלוי בעבירה. פסילה של שלושים יום ניתנת למשל בעבירה של חציית קו הפרדה רצוף. פסילה מנהלית של שישים יום יקבל נהג אשר גרם לתאונת דרכים בה ניזוק רכוש בלבד או נגרמה חבלה מינורית לאדם אחר. פסילה מנהלית של תשעים יום הנה במקרים של תאונת דרכים בה נהרג אדם.

עבירת נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות היא עבירה אשר בגינה קבע המחוקק עונש מינימאלי של פסילת רישיון למשך שנתיים לפחות. חריגה מעונש זה אפשרית בנסיבות יוצאות דופן. הרשעה בגין נהיגה בשכרות מתבססת על בדיקת שכרות שתוצאותיה מראות כי רמת האלכוהול בגופו של הנהג הייתה מעל המותר בחוק:

1. בדיקת ינשוף – נהג נחשב בעיני החוק כנוהג בשכרות במידה ונמצא בליטר אוויר נשוף מעל 240 מיקרו גרם אלכוהול. שוטר מוסמך להורות לנהג לבצע בדיקה זו ללא שהתעורר אצל השוטר חשד ספציפי כי הנהג נוהג בשכרות.

2. בדיקת דם – נהג ייחשב כנוהג בשכרות אם יימצא בדמו מעל 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם. בדיקת דם נעשית אך ורק במקרים בהם היה הנהג מעורב בתאונת דרכים או כאשר קם חשד סביר כלפי הנהג.ההבדל בסמכות לערוך את שתי הבדיקות טמון בכך כי בדיקת דם היא חודרנית יותר ופוגעת בפרטיותו של אדם יותר מאשר בדיקת הינשוף.

3. שכיחות הבדיקות – מכשיר הינשוף הוא הכלי המרכזי באמצעותו מורשעים נהגים בשל נהיגה בשכרות. על כן, רוב כתבי האישום המוגשים בשל עבירת נהיגה בשכרות מתבססים על תוצאות של מכשיר הינשוף. נהג אשר הוגש נגדו כתב אישום בשל נהיגה בשכרות, עליו לפנות לעורך דין המתמחה בתחום דיני התעבורה. עורך הדין יוכל לבדוק האם בדיקת השכרות נעשתה כדין ולפי הנהלים והאם יש מקום לזיכוי במשפט.

מהירות מופרזת

עבירת מהירות מופרזת נאכפת על ידי שלושה אמצעים שונים: מכשיר הממל"ז, מכשיר הדבורה והמצלמה. הממל"ז, מד מהירות לייזר הוא המכשיר העיקרי באמצעותו מודדים את מהירות הנסיעה של נהגים בכביש. חשוב לדעת כי הפסיקה קבעה שיש לנכות 5 קמ"ש מן התוצאה שמראה המכשיר בשל נטייתו שלא לדייק במאה אחוז במהירות.

מכשיר הדבורה הינו מד מהירות הנמצא בתוך ניידת המשטרה. למכשיר זה יש לא מעט מגבלות ועל כן כאשר נהג נתפס כנוהג במהירות מופרזת לפי מכשיר זה, כדאי להתייעץ עם עו"ד טרם משלמים את הדוח. ייתכן שכדאי לבקש להישפט. קבלת דוח על מהירות מופרזת כאשר הנהג צולם במצלמה זהו מצב שקשה להיחלץ ממנו בהשוואה לממל"ז ולדבורה. המקום לטעויות ולספקות הוא מינימאלי.

מהי מהירות מופרזת?

לכל דרך ועבור כל כלי רכב נקבע בחוק מהי המהירות המותרת כאשר העונשים שאפשר לקבל בגין עבירה זו מתחלקים לקנסות ולהעמדה לדין. אם נהג מקבל קנס, יש לו אפשרות לבקש להישפט אך אם נהג קיבל הזמנה לדין, אין לו אפשרות לשלם קנס כי זו אינה עוד עבירת קנס.

למותר לציין כי ההבדל שבעונשים תלוי בחומרתה של מהירות מופרזת. נהיגה במהירות של עד 20 קמ"ש מעל למהירות המותרת בדרך עירונית או עד 25 קמ"ש בדרך בינעירונית, דינה קנס של 250 ₪. אם אחד ממכשירי המדידה הראה כי המהירות המופרזת היא עד 30 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית ועד 40 קמ"ש בדרך בינעירונית יהא הקנס על סך של 750 ₪. מעל מהירות זו, הנהג יקבל הזמנה לדין.

מילה לסיכום

מאמר זה עסק בביאור המושגים: פסילה מנהלית, נהיגה בשכרות ומהירות מופרזת. המאפיינים העיקריים של כל מונח הוסברו בפירוט וזאת בכדי לתת ידע כללי על העניינים הללו.

מעוניינים לשמוע עוד? זקוקים למענה בנושא? פורום דיני תעבורה>> – זו הכתובת