נהיגה בשכרות
נהיגה בשכרות
פנייה לייעוץ אישי



    פרטי יצירת קשר:

    יגיע כפיים 2, בית פיילוט

    ת”א, מיקוד: 6777886

    טלפון: 077-8041969

    מדיניות הפרטיות

    הצהרת נגישות

    מידע חשוב נוסף

    נוהל בדיקת שכרות

    נהיגה בשכרות היא אחת העבירות החמורות בעבירות התעבורה, שכן היא מסכנת לא רק את הנהג ונוסעיו, אלא אף את הנוסעים בכלי רכב אחרים הקרובים לאותו נהג שיכור. הסטטיסטיקה מוכיחה כי הסיכוי שנהיגה בשכרות תגמר בתוצאות טרגיות, גבוה מאוד, אף יותר מעבירות תנועה אחרות.

    נוהל בדיקת שכרות

    רשויות האכיפה מתמודדות עם המלחמה בקטל בדרכים במגוון שיטות, חלקן גלויות וחלקן סמויות, ואנו נתייחס למאבק בתופעת הנהיגה בשכרות.

    מבחינת החוק, "נהיגה בשכרות" מוגדרת כנהיגה במצב שבו רמת האלכוהול המצויה בדמו של הנהג, גבוהה מהרמה המותרת בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה.

    תוכן עניינים

    הוכחת העבירה של נהיגה בשכרות

    קיימות שתי דרכים עיקריות להוכחת העבירה של נהיגה בשכרות:

    • באמצעות מדידות – בדיקה באמצעות מכשיר למדידת רמת האלכוהול בדם, הידוע בכינויו "ינשוף", או באמצעות בדיקות מעבדה. כמויות האלכוהול הנחשבות כ"שכרות", אם נמצאו בדמו של הנהג, מצוינות בחוק: 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף ב"אוכלוסייה רגילה", ו-50 מיקרוגרם אלכוהול באוויר נשוף בקרב "אוכלוסייה מיוחדת" המוגדרת כנהגים חדשים או נהגים מתחת לגיל 24.

    מכשיר נוסף המצוי בשימוש המשטרה הוא "נשיפון" שהוא כלי לזיהוי אלכוהול באמצעות נשיפה, אולם ערכה של בדיקת הנשיפון הוא לאינדיקציה בלבד והוא אינו משמש ראיה, בניגוד לבדיקת הינשוף שהוכחה כבדיקה אמינה והיא כלי ראייתי הקביל בבתי המשפט.

    • באמצעות ראיות חזותיות – התנהגותו של הנהג, אופן הנהיגה, ממצאים מרכבו (למשל בקבוקי בירה ריקים) וראיות חזותיות נוספות המעידות על חוסר שליטה או נהיגה במצב שאינו המצב הרגיל. אולם אם מדידת האלכוהול באמצעות בדיקת ינשוף או באמצעות מדידה אחרת לא הוכיחה רמה מסוכנת בדם, הרי שלא ניתן יהיה להסתמך על המאפיינים החיצוניים של הנהיגה כדי להגדיר את הנהג כ"נהג שיכור".

    הראיות החזותיות יכולות לשמש כראיות להוכחת החשד לנהיגה בשכרות במקרים שבהם נדרשת הוכחה כזו להצדקת דרישת השוטר למסור דגימת דם או דגימת שתן מהנהג החשוד.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      נוהל בדיקת שכרות – הפיקוח על הנהג החשוד בשכרות

      נהג החשוד בנהיגה בשכרות הוא סכנה מיידית לסביבתו, ולכן שוטר העוצר נהג שכזה, חייב לבודדו מהסביבה הקרובה אליו ולתיתו תחת פיקוח הדוק.

      1. הפעולה הראשונה שעל השוטר לנקוט היא להרחיק את הנהג מכלי הרכב.

      2. לנהג החשוד אסור לאכול או לשתות ולהכניס כל דבר לפיו.

      3. נהג המסרב לבדיקת ינשוף, רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. אם נהג עבר בדיקת ינשוף ונמצא כי רמת האלכוהול בדמו גבוהה מהמותר, השוטר מבצע לו תחקור בכתב במקום שבו הוא נתפס או נבדק.

      4. לשוטר קיימת סמכות להחרים את מפתחות הרכב אם נוכח כי הנהג עלול להימלט ממקום העצירה.

      5. אם הרכב נעצר במהלך שיעור נהיגה ומתברר כי מורה הנהיגה הוא השיכור, הרי שבמקרה זה לא תופעל סמכות השבתת הרכב.

      6. לשוטר אף קיימת סמכות חיפוש ברכב החשוד אם הוא סובר כי קיימת ראיה לביצוע עבירת הנהיגה בשכרות. אם נמצאה ראיה שכזו, השוטר תופס אותה ומסמנה כמוצג המצטרף לחומר הראיות בתביעה נגד הנהג.

      7. לשוטר סמכות לדרוש ביצוע בדיקה גם ממורה לנהיגה, אם הרכב נעצר במהלך שיעור נהיגה, וגם ממלווה של נהג חדש.

      8. שוטר מוסמך לדרוש בדיקת שכרות מכל נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, אף אם אין ראיות חזותיות לנהיגה בשכרות.

      שוטר מוסמך לדרוש בדיקת שכרות מכל נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, אף אם אין ראיות חזותיות לנהיגה בשכרותנהיגה בשכרות – פסילת נהיגה והשבתת הרכב

      ככלל, לשוטר המבצע את הבדיקה קיימת סמכות מעצר בעבירה של נהיגה בשכרות.

      1. על הנהג החשוד בנהיגה בשכרות נאסר להמשיך ולנהוג ברכב. אם הנהג שיכור כלוט, השוטר ממתין עד שיתפכח ומוסר לו את דבר פסילת רישיון הנהיגה.

      2. אם מלווהו של הנהג החדש נמצא שיכור, הרי שלקצין משטרה יש סמכות להשבית את הרכב שכן אותו אדם אינו יכול למלא עוד את תפקידו כמלווה לעניין חובתו של הנהג החדש, כך שהנהג החדש הוא שעבר את העבירה המקימה סמכות להשבית את הרכב.

      3. אם בדיקת ינשוף אינה אפשרית בנסיבות המקרה, אזי הקצין הממונה שוקל את הראיות האחרות הקיימות בתיק כמו התנהגות הנהג, אופן הנהיגה, ממצאים ברכב ועוד, ומחליט האם יש בכל אלו נסיבות המצדיקות את השבתת הרכב.

      אם נסכם את הדברים ניווכח כי לשוטר העוצר נהג החשוד בשכרות, סמכויות רבות. הדבר נובע מההכרה כי נהיגה בשכרות היא מהמסוכנות בעבירת התנועה וקיים חשש רציני כי תוביל לפגיעה ממשית בחיי אדם.

      במקרים שבהם חושד שוטר כי נהג הרכב נוהג בשכרות, הוא מוסמך לעצור את הרכב ולדרוש מהנהג או ממלווהו, אם אף הוא חשוד, בדיקת רמת אלכוהול באמצעות המכשירים הקיימים, נשיפון או ינשוף.

      אם הנהג מסרב לבדיקת ינשוף, הרי שהוא הופך להיות בחזקת נהג בשכרות. נוסף לכך התנהגות הנהג יכולה לשמש כאינדיקציה לשכרות והשוטר מוסמך לערוך בדיקה ברכב למציאת הוכחות נוספות. נהג החשוד בשכרות, מורחק מרכבו, נאסר עליו לאכול או לשתות והוא עובר תחקור בשטח. לקצין המשטרה הממונה קיימת סמכות להשבית מנהלית את הרכב המעורב, גם במקרה שהנהג התנגד לביצוע בדיקת הינשוף.


       [צמ1]

      *אין בתוכן של פורטל נהיגה בשכרות LFMS משום חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי; המסתמך על התוכן עושה זאת באחריותו האישית.

      לייעוץ והכוונה חייג: 077-8041969
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף