נהיגה בשכרות
נהיגה בשכרות
פנייה לייעוץ אישי



    פרטי יצירת קשר:

    יגיע כפיים 2, בית פיילוט

    ת”א, מיקוד: 6777886

    טלפון: 077-8041969

    מדיניות הפרטיות

    הצהרת נגישות

    מידע חשוב נוסף

    המשמעות המשפטית של סירוב לבדיקת שכרות

    ההשלכות הקשות של נהיגה בשכרות, הובילו את משטרת ישראל, לאכיפה מוגברת ולכן, נהגים רבים נעצרים על ידי שוטרים ומתבקשים לעבור בדיקת שכרות.

    המשמעות המשפטית של סירוב לבדיקת שכרות

    תוצאה המראה כמות אלכוהול מעל למותר, תוביל לכתב אישום בגין נהיגה בשכרות. לעיתים, מסרבים נהגים לבדיקה מתוך מחשבה כי אם יסרבו, לא יוגש נגדם כתב אישום. האם זה אכן כך? ככלל, התשובה היא לא, משום שסירוב לבדיקה, משמעו כהודאה בשכרות.

    תוכן עניינים

    ישנם מקרים חריגים בהם, סירוב לבדיקה, לא יוביל להרשעה בנהיגה בשכרות, אך לרוב, סירוב אינו יואיל ועדיף להיענות לבקשת השוטר ולבצע את הבדיקה.

    מתי שוטר יכול לדרוש בדיקת שכרות? כאשר מדובר על מכשיר הינשוף, קיימת לשוטר סמכות לבקש בדיקה, מכל נהג שהוא עוצר, ללא כל צורך בחשד סביר כי הנהג נוהג בשכרות.

    סירוב לבדיקה = הודאה!?

    הכלל הגורף הוא כי סירוב לבדיקה, הוא כמו הודאה בנהיגה בשכרות. העונש בגין נהיגה בשכרות הוא לכל הפחות, שלילת רישיון של שנתיים. לפיכך, המסרב לבדיקה, חשוף לעונש זה ואף לעונש חמור יותר. חשוב לציין כי ישנם מקרים חריגים, בהם לא ייחשב הסירוב כהודאה. דוגמא למצב כזה, הוא כאשר השוטר שעצר את הנהג, לא מילא את חובותיו על פי החוק, למשל, לא הסביר לנהג מהי מטרת הבדיקה ומהי המשמעות של סירוב לעבור אותה.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      סוגים שונים של בדיקת שכרות

      בדיקת השכרות הנפוצה ביותר, היא בדיקת ינשוף, בה נושף הנהג לתוך המכשיר ומתקבלת תוצאה של רמת האלכוהול בליטר נשוף. הכמות המותרת היא 240 מיקרוגרם לליטר נשוף, כך שאם נמצאה כמות גדולה יותר, יכול ויוגש נגד הנהג, כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.

      לעיתים, מתבקש הנהג לתת דגימת דם, על פני בדיקת נשיפה. חשוב לדעת כי הסמכות לדגימת דם, שונה מן הסמכות לבדיקת נשיפה. במקרה של בדיקת דם, חייב להיות חשד סביר לכך כי הנהג, נוהג בשכרות. סיטואציה נוספת המקימה לשוטר סמכות היא כאשר התרחשה תאונת דרכים.

      במקרה של בדיקת דם, חייב להיות חשד סביר לכך כי הנהג, נוהג בשכרותהוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות – מה עושים?

      סירוב לבדיקת שכרות, אינו יואיל לנו, במרבית המקרים. כאמור מעלה, סירוב, למעט מצבים חריגים, כמוהו כהודאה ולכן, עדיף להיבדק. מה עושים כאשר הוגש כתב אישום? פונים לייעוץ משפטי של עורך דין לדיני תעבורה. תפקידו של עורך הדין, הוא לבחון את נסיבות התיק ולפעול בהתאם:

      1. האם ניתן לבטל את כתב האישום: בדיקת שכרות צריכה להתבצע בצורה מדויקת ועל פי כל הנהלים, על מנת שתהיה אמינה. אם מצא עורך הדין פגם מהותי מאוד באופן ביצוע הבדיקה, ייתכן ויוכל לשכנע את התביעה, לסגת מכתב האישום של נהיגה בשכרות.

      2. מהו הסיכוי להרשעה: היה ולא ניתן לבטל את כתב האישום בגין נהיגה בשכרות, יבחן עורך הדין את הסיכוי להרשעה. על פיו, יחליט האם להמליץ ללקוח, ללכת למשפט או לחתום על עסקת טיעון.

      3. עסקת טיעון: תיקים רבים של נהיגה בשכרות, נסגרים באמצעות הסדר טיעון בין הנאשם לתובע. העונש שמקבל הנהג במסגרת עסקת טיעון, יהיה קל יותר מהעונש שיקבל לו יורשע בבית המשפט. כל הסדר טיעון דרוש אישור של בית המשפט ובמרבית המקרים, בית המשפט מאשר את העסקה.

      ככלל, המסרב לבדיקת שכרות, דינו כמי שנהג בשכרות. המשמעות היא כי נהג המסרב לבדיקת שכרות, חשוף לעונש של שלילת רישיון לתקופה של מינימום שנתיים. אי לכך, כדאי, בדרך כלל, לעבור את הבדיקה ואם הוגש כתב אישום, לפנות לעורך דין לתעבורה, אשר ינסה לערער על אמינות הבדיקה.

      *אין בתוכן של פורטל נהיגה בשכרות LFMS משום חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי; המסתמך על התוכן עושה זאת באחריותו האישית.

      לייעוץ והכוונה חייג: 077-8041969
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף