מתי נכון לנאשם בנהיגה בשכרות להגיע להסדר טיעון? (מדריך משפטי)

אפשר להרשיע אדם בעבירת הנהיגה בשכרות על בסיס תוצאות בדיקת הינשוף שנערכה לו, שכן מדובר בראיה הקבילה בבית המשפט.

במקרים בהם ישנם כשלים בחקירת המשטרה ובאופן בו נערכה בדיקת הינשוף, הנאשם יכול להגיע להסדר טיעון מול התביעה. בכך, הנהג יורשע בסעיף עבירת "נהיגה תחת השפעה משכרת", המחמיר פחות, ועונשו יופחת.

מה בין עבירת הנהיגה בשכרות לעבירת "נהיגה תחת השפעה"

עבירת הנהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה, והענישה עליה בהתאם, כאשר על עבירה זו מוטל עונש מינימום של שלילת רישיון הנהיגה לשנתיים. בנוסף, ניתן להטיל בגינה, בין היתר, קנס כספי, מאסר על תנאי, ובמקרים הקשים גם מאסר בפועל.

הרשעה בעבירה זו ניתן לבסס על בדיקת הינשוף, שהיא בדיקה אמינה ביותר, כאשר היא מציגה תוצאה של מעל 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, שזוהי כמות האלכוהול המינימלית המותרת בתקנות התעבורה.

אצל נהג צעיר (נהג מתחת לגיל 24), נהג חדש, נהג ברכב ציבורי (למשל, אוטובוס) או נהג שנוהג ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם מעל ל-3,500 קילוגרם, הרף הוא כאשר ריכוז האלכוהול עולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בשביל להרשיע נהג בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול, אין צורך להציג כמות מסוימת של אלכוהול בגופו. זוהי עבירה חמורה הרבה פחות, שהעונש המינימלי בגינה הוא שלילת רישיון הנהיגה למשך שלושה חודשים בלבד.

עבירה זו ניתן לבסס מכוח טופס בדיקת המאפיינים שערך השוטר שעיכב את הנהג לבדיקת השכרות הראשונית (טרם הגיע לתחנת המשטרה לבצע את בדיקת הינשוף). בדיקת המאפיינים בוחנת את היכולות הקוגניטיביות של הנהג, במספר מבחנים שונים, ובהם:

1. עמידה ישרה והטיית הראש;
2. הליכה על קו ישר;
3. הנחת אצבע על האף.

מעבר לכך, בטופס זה מציין השוטר את התרשמותו מהנהג ואופן התנהגותו, והאם עולה החשד שהנהג אכן שיכור (נודף ממנו ריח של אלכוהול, הוא לא עונה לעניין לשאלות השוטר, ועוד). מלבד טופס זה, כאשר מולא כראוי, נדרשות ראיות נוספות שהשוטר ערך בעת האירוע (כמו דו"ח הפעולה).

הסדרי טיעון בעבירות תעבורה

הסדר טיעון מתבצע בין התביעה (המשטרתית או הפרקליטות) לבין הנאשם, ובמסגרתו, משתנים עובדות העבירה המתוארות בכתב האישום, סעיף העבירה, רכיבי הענישה ועוד. לרוב, הסדרי הטיעון בעבירת הנהיגה בשכרות, כוללים את שינוי סעיף העבירה ל"נהיגה תחת השפעה", המקל יותר מבחינת הענישה.

בשביל שהסדר הטיעון יקבל תוקף משפטי, עליו לקבל את אישור בית המשפט, אשר אינו היה צד להסדר ואינו מחויב לו. בתי המשפט נוטים לאשר הסדרי הטיעון, אלא אם כן נפסק שההסדר לוקה בחוסר סבירות קיצוני (למשל, ההסדר מקל מידי עם הנאשם).

הסדרי טיעון יחתמו כאשר לתביעה יש קושי ראייתי בהוכחת סעיף העבירה המקורי, שהרי במשפט פלילי (לרבות בעבירות התעבורה), יש להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר, שזוהי רמת וודאות גבוהה ביותר. לפיכך, התביעה תעדיף להרשיע את הנאשם בסעיף עבירה מקל יותר, מאשר שיצא בלא כלום. בעבירת הנהיגה בשכרות, ניתן לבסס את הכשלים על בעיות שהיו בבדיקת הינשוף.

דוגמאות לכשלים ראייתיים

1. בשביל להרשיע נהג על סמך בדיקת הינשוף, יש לעמוד בתנאים פורמליים שונים, שביניהם: על המכשיר להיות מכוייל פעם ב-24 שעות, על הפיה להיות מוחלפת בין מנהג לנהג, יש לבצע שתי בדיקות ולהמתין את הזמן הדרוש בין בדיקה לבדיקה, ועוד.
2. על השוטר שעיכב את הנהג לבדיקת השכרות להשגיח עליו כי לפני בדיקת הינשוף הוא אינו שותה, אוכל, מעשן או מקיא.
3. לפי תקנות התעבורה, לנהג שסירב לבצע בדיקת ינשוף והוסברה לו המשמעות המשפטית של הסירוב, קמה חזקה לפיה הוא נהג בשכרות, וכתב אישום בנהיגה בשכרות יוגש כנגדו ללא כל צורך בביצוע בדיקה נוספת.

לפיכך, אם הוכח, למשל, כי אחת מהדרישות לביצוע תקין של בדיקת הינשוף לא התבצעה, כי התבצעו פחות בדיקות מהנדרש, כי לא הייתה שמירה נאותה על הנהג, או כי לא הוסברו לנאשם כראוי השלכות הסירוב לבצע את בדיקת הינשוף, ניתן לטעון לכשלים ראייתיים ולהגיע להסדר טיעון עם התביעה.

סיום

כאשר נהג נתפס נוהג בשכרות, התביעה תרצה להאשימו בסעיף העבירה החמור יותר, הוא נהיגה בשכרות, עליו יש עונש מינימום של שלילת רישיון לשנתיים, וניתן לבססה על בדיקת הינשוף.

עם זאת, לעיתים עולים כשלים בביצוע הבדיקה או בהתנהלות השוטרים, ולפיכך התביעה תחתום על הסדר טיעון המקל עם הנאשם, בעבירה חמורה פחות, היא הנהיגה תחת השפעה. עונש המינימום על עבירה זו הוא שלילת הרישיון לשלושה חודשים, וניתן להרשיעה בה מכוח בדיקת המאפיינים.