ההשלכות של נהיגה בהשפעת סם

סמים – קשים כמו גם קלים, הם חומרים משני תודעה, וגורמים לאיטיות בתגובותיו של המשתמש ולהערכה שגויה של המציאות. לכן, נהיגה תחת השפעה של חומרים אלו מסוכנת מאוד, ומדובר בעבירת תעבורה חמורה, שתגרור אחריה הגשת כתב אישום.

בכדי להילחם בתופעת הנהיגה תחת השפעת סם, המחוקק, המשטרה ובתי המשפט מפעילים מדיניות קשה נגד משתמשי סמים בנהיגה. הענישה על עבירה זו מחמירה ביותר, והיא כוללת עונש מינימום של שלילת רישיון הנהיגה לשנתיים.

האם ישנה כמות סם המותרת לצריכה טרם נהיגה?

לפי פקודת התעבורה אין כמות סם מינימלית המותרת לצריכה לפני נהיגה (בניגוד לשתיית אלכוהול). כל אדם שייתפס גם עם כמות מזערית של סם בגופו בעת נהיגה – יואשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם.

אין זה משנה מתי הנהג צרך את הסם (גם אם ימים או שבועות לפני הבדיקה), וכן אין זה משנה האם הסם מוגדר "קל" (כמו חשיש/קאנביס) או "קשה" (כמו הרואין/קוקאין). כל מציאת שריד סם בגופו של הנהג, תגרור חזקה כי הוא נהג תחת השפעת סמים, ויוגש נגדו כתב אישום בעבירה זו. נטל ההוכחה להוכיח שהוא לא נהג תחת השפעה – על הנהג.

הבדיקות המבוצעות לצורך איתור סם

ניתן לבצע בדיקת דם או שתן לאיתור סמים, רק כאשר לשוטר ישנו חשד סביר לכך שהאדם נוהג תחת השפעת סמים. חשד סביר זהו דבר שמעורר את החשד של השוטר שהאדם צרך סמים ולאחר מכן נהג. אין מדובר ברמת חשד גבוהה, אך חייבת להיות אינדיקציה כלשהי, למשל: סיגריה "חשודה" שהשוטר מאתר ברכב, עיניים אדומות של הנהג, ריח של סמים היוצא מתוך הרכב, ועוד.

לרוב, כאשר שוטר מעכב נהג לבדיקת שכרות/סמים, הוא יבצע לו בדיקת מאפיינים. מדובר בבדיקת יכולת של הנהג, שתפקידה לבדוק האם הנהג תחת השפעת סמים, בעזרת מבחנים קוגניטיביים, הכוללים:

1. עמידה ישרה והטיית הראש;
2. הליכה ישרה על קו;
3. הנחת אצבע על האף.

בדיקה זו ניתן לבצע גם ללא חשד סביר לנהיגה תחת השפעת סם. כישלון בבדיקה או סירוב לבצעה – יענו על דרישת החדש הסביר. לפיכך, לאחריה, שוטר יכול להורות לנהג לבצע בדיקת דם או שתן – שהן מהימנות ביותר לצורך איתור סמים.

רק אדם בעל הכשרה רפואית יכול לבצע בדיקת דם (ולא שוטר). לכן, הבדיקה הנפוצה שתבוצע לנהג החשוד שנוהג תחת השפעת סם היא בדיקת שתן, שכן שוטר יכול לבצעה בתחנת המשטרה. בדיקת דם, תילקח לרוב לאחר שהתבצעה תאונת דרכים והמעורבים בה הגיעו לבית חולים, וישנו חשד שהתאונה התרחשה בעקבות נהיגה תחת השפעת סם.

לאחר נטילת בדיקת הדם או השתן, היא תישלח למעבדה לצורך פיענוחה. אם תוצאות הבדיקה יחזרו חיוביות, קרי – נמצאו אצל הנהג שרידי סם בגופו, יוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת סם.

האם ניתן לסרב לבצע את בדיקות הסמים?

סירוב לבצע בדיקת מאפיינים לא יגורר כל סנקציה. הנהג יכול לסרב לבצעה, לאחר שהשוטר הסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב, שהיא – חשד סביר לטובת ביצוע של בדיקת דם או שתן.

מנגד, סירוב לתת בדיקת שתן או דם יגרור "חזקת שכרות", והנהג יוגדר כמי שנהג תחת השפעת סם ויוגש כנגדו כתב אישום בעבירה זו. גם זאת, רק לאחר שהשוטר הבהיר לנהג שהמשמעות המשפטית של הסירוב היא שמוטלת עליו חזקה שהוא נוהג תחת השפעת סם, מבלי צורך לבצע שום בדיקה.

הענישה בגין נהיגה תחת השפעת סמים

עוד בטרם הגשת כתב האישום כנגד הנהג והרשעתו בהליך הפלילי, ניתן לפסול את רישיונו בהליך פסילה מנהלית, המבוצע על ידי קצין משטרה. הליך זה מאפשר לפסול רישיון מייד לאחר ביצוע העבירה, למשך 30 יום, לאחר עריכת שימוע.

במהלך השימוע, הקצין בוחן את נסיבותיו האישיות של הנהג ואת סיכויי הגשת כתב אישום כנגדו. במרבית המקרים הרישיון אכן נפסל, וגם כאשר הנהג לא מגיע לשימוע, הקצין יפסול את רישיונו. במקרים חמורים של נהיגה תחת השפעת סם (למשל, כאשר היו נפגעים) הפסילה המנהלית יכולה להגיע גם ל-60 ול-90 ימים.

לעיתים מתעורר הצורך לפסול את הרישיון למשך תקופה ארוכה אף יותר, למשל: כשנגרמה תאונת דרכים חמורה או כשמדובר בנהג חדש. במקרים אלו, לצד ניהול ההליך העיקרי בעבירת הנהיגה תחת השפעת סם, מתנהל הליך של שלילת הרישיון עד תום ההליכים המשפטיים.

בסיומו של ההליך הפלילי ולאחר הרשעתו של הנהג בדין, יוטל עליו עונש מינימום של שלילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים, יחד עם ענישה נלוות, כדוגמת קנס כספי משמעותי, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי ועוד. מאסר בפועל יוטל במקרים חמורים – למשל בתאונות דרכים עם פגיעות קשות, או כאשר הנהג כבר הורשע בעברו בעבירת נהיגה חמורה, וחזר לסורו.

כמו כן, כאשר מדובר בעבירת תעבורה חמורה שנייה של הנהג בתוך שנה, שלילת המינימום תעמוד על ארבע שנים, והנהג עלול לעמוד בפני מאסר בפועל.

סיום

הבדיקות המבוצעות לאיתור סמים הן בדיקת דם או שתן – אותן ניתן לבצע רק כאשר לשוטר ישנו חשד סביר שהאדם נוהג תחת השפעת סמים. סירוב לבצע את הבדיקה – יגורר חזקת שכרות והגשת כתב אישום בעבירה.

לאור חומרת העבירה, הענישה בגינה כוללת עונש מינימום של פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים, לצד ענישה נלוות. במקרים חמורים או כאשר הנהג כבר הורשע בעבירת הנהיגה בשכרות, יוטל גם מאסר בפועל. מעבר לכך, הנהג עומד בפני שלילת רישיונו לאורך ההליך המשפטי או חלקו.